עשיתי לבתי את השיחה בהא הידיעה. הקטנה כבר בת 13 ולחרדתי אחת התוכניות האהובות עליה בערוץ הלווין עוסקת בבנות נוער שנכנסו להריון ואף ילדו את תינוקן. אחר צהריים אחד ישבתי וצפיתי עימה בסדרה והחלטתי לנצל את ההזדמנות לפתח איתה שיחה גלויה בנושא יחסי מין בכלל ויחסי מין מוגנים בפרט. אני לא תמימה, אני יודעת שהיא מודעת היטב לנושא והרבה בזכות המשפחה שגדלה בה. הא בת זקונים אחרי שני בנים, ואין ספק שכבר שמעה אותנו בעבר מדברים על הנושא בהזדמנויות שונות, הרבה לפני שהיא בכלל הבינה משהו מהנאמר. אצלנו מדברים על הכל מכל בכל בצורה פתוחה, ללא רתיעה וללא בושה. ובכלל, זה הרי ידוע שבני הנוער היום הרבה יותר מודעים וחשופים לנושא ממה שהיינו חלקנו ועל אחת כמה וכמה הורינו, ובכל זאת אני בטוחה שאין זה פותר אותנו כהורים מלנהל את השיחה בצורה יזומה.
"מה היית עושה במקומה?", שאלתי את בתי.
היא הביטה בי בעיניים מופתעות וסומק קל עלה בלחייה: "נו אמא, אל תתחילי איתי עכשיו", ענתה והפנתה את מבטה אל המרקע.
"היי, אני רצינית. עני לי?", הקשיתי עליה.
"אמא, מה את רוצה? אני רק בת 13", השיבה בחיוך מבוייש.
"אבל גם הילדה בתוכנית בגילך, תראי מה עובר עליה", לא הרפיתי.
הבנתי שאם לא אקח את המושכות, לא נגיע לשום מקום. התיישבתי קרוב אליה, חיבקתי אותה ואמרתי: "אני עכשיו מדברת ואת מקשיבה גם אם זה קצת מביך אותך. אם לא אומר את מה שיש לי להגיד אחטא לתפקידי כאמא".
בתי חשה שאין מצב שאני ארפה ממנה, נאנחה בהכנעה והקשיבה. "אני רוצה לבקש ממך משהו שאולי יראה לך מופרך עכשיו ולא הגיוני", פתחתי. "כשתרגישי שאת ובן זוגך מוכנים/בשלים/רוצים לקיים יחסי מין – שתפי אותי. אקנה לך אמצעי מניעה כדי שלא תצטרכי לסמוך עליו ואף אקח אותך לרופא/ת נשים כדי להתאים לך גלולות נגד הריון. זה אולי נשמע לך עכשיו סוף העולם לדבר על משהו כל-כך אינטימי עם אמא, אבל זה עדיף על מצב בו חלילה תכנסי להריון ואז תצטרכי לבוא לספר או שבמקרה הממש רע – זה כבר יהיה מאוחר מידי כדי לקבל החלטה מושכלת".
בתי הביטה בי כלא מאמינה. על אף שהיא מכירה אותי, היא לא האמינה שאהיה כל-כך ישירה. לא ויתרתי. "לפעמים, בעת צרה, הנטייה הראשונית היא לפנות לחברה טובה ולשתף אותה. אבל זכרי שגם חברות טובות יכולות לתת עצות גרועות. אמא לעולם לא תייעץ לך משהו שיעשה לך רע. אני רוצה שתדעי שתמיד אהיה לצידך. לא אשפוט אותך כשתהיי בצרה. אני מבטיחה לך שאעשה הכל כדי לעזור לך. את מבטיחה שתספרי לי?".
"אמא, די", היא ענתה. "תעזבי אותי, זה לא נעים לי".
הבטחה כמובן של קיבלתי, אבל אני בטוחה שהשיחה הזו חלחלה לה לתודעה וכשיגיע היום היא תדע שיש מי שיקשיב לה ויהיה לצידה. אני רק מקווה שהיא אכן תעשה את ההחלטות הנכונות. בכל מקרה, תמיד אהיה שם בשבילה, בדיוק כמו שאמי הייתה שם בשבילי ועודנה גם היום.