במדינה קצת שונה בשם "שיגע" חי לו עלם בשם פרא. פרא התהלך לו עירום, פשוט כי שנא את זה. וסביבתו קבלה זאת.
כל חייו פרא הרגיש שאינו שייך לשום מקום, לשום אדם ולשום רעיון. משום שכך, מיאן להתחייב לאהבה, להשתרש במשפחה או להזדהות עם עמו. כל שחפץ היה לפרוץ גבולות ולברוח, להתנתק מהמציאות שבה חי ולא להתמסר לדבר.
פרא לא ידע בדיוק מתי נולד והוא החליט לנסות לברר זאת. הוא רצה לדעת מיהו. האם תאריך הלידה הוא זה שיעזור לו לדעת?
במהלך חיפושיו אחרי מידע זה, הוא גילה מכתב שכתב אביו לדודו. דודו??? יש לו דוד? היכן הוא?
דרך מכתב זה הוא גילה שקיים לו עולם אחר, מעבר לעולם של "שיגע", שם מתגורר לו דודו.
הוא החליט לצאת מגבולותיה של "שיגע" ולצאת ל"קפיטליה", שם דודו אמור להתגורר. או כך לפחות היה לפני עשרים ושלוש שנים…
כדי להגיע לשם, הוא קפץ לנהר, שמעטים ראו. וכך מצא עצמו עירום ב"קפיטליה".
שם עירומו כבר לא התקבל והוא נאלץ ללבוש בגדים. שם הוא גם חשב שאולי האנשים בוגדים בגופם כשהם לובשים את בגדיהם. הרי בתוך המילה "בגידה" נמצאת המילה "בגד".
לאחר שהצליח למצוא את דודו, הוא התחיל לעבוד בעירייה ואף קנה רכב.
החיים בקפיטליה היו כמו אבן שואבת. היה משהו נעים ונוח בשקיעה אל תוך סדר וכללים, ובמיוחד נוח היה להתרגל לתנאים הנוחים שסיפק לפרא דודו העשיר. אבל כדי ליהנות מכל זה חייבים להיכנע, להיכנע לחוקים כאילו היו גזירה משמים, לשכוח הכול ולתת לקהות חושים להציף אותך.
אבל פרא לא רצה לשכוח…
* זהירות ספוילרים*
פרא כנראה היה צריך לחיות בעולם מנוכר כדי להעריך את נוף ילדותו החמים, כנראה היה צריך לפגוש בדוד מוך כדי להבין עד כמה אהב את אבא.
הוא החליט שהוא חייב לאזור אומץ ולעשות הכל כדי לחזור ל"שיגע".
כשחזר לשיגע, לאהובתו ולמשפחתו, חש פרא לראשונה בחייו מהו אושר אמיתי. הוא נמלא בתשוקת חיים, בדרכו שלו התענג על כל הרגעים- על צבעיהם וטעמיהם. כל חייו חש מחנק, כאילו חי בתוך קופסה שעליו לפרוץ את גבולותיה ולברוח ממנה. כעת הבין שהפריצה האמיתית בשבילו היתה לחיות בתוך הקופסה, לשהות בה ולשנות אותה.
הוא הבין שהתאריך שבו נולדת אינו חשוב. מה שחשוב הוא לשם מה נולדת…
ספרה של ש.פ. ז'ולייט הוא רומן, המצליח להפתיע את הקורא. מה שמתחיל כסיפור בדייה קצת "משוגע" הופך למטפורה מופלאה. מטאפורה של החיים. על מהותם. על החיפוש אחר זהות שלנו, על משמעות חיינו וקיומנו.
מאחלת לכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
