מס' ימים מתחילת המסע: 27

מס' ימים עד לסיום: 3

מס' מתכון מתוך ה-30: 27

30 ימים, שתיכף נגמרים, מזמנים לי כל יום מפגש אחר, עם חומרי גלם אחרים והכי חשוב אנשים שונים.

אני מבקרת בבית שונים, ומטבחים מגוונים. קטנים, גדולים.

היום, נסעתי לבקר במטבח שאני הכי אוהבת, המטבח שבו גדלתי. בבית של ההורים שלי בצור יגאל.

אותו מרחב (יחסית קטן) אבל אינסופי של אפשרויות.

אני מאוד אוהבת את הגיחות הקצרות שלי מההמולה של תל אביב, בעיקר אם הן לצור יגאל. לשקט, למרחב.

איזה יום מיוחד זה היה.

30 יום , 30 מתכונים, 30 שקלים, ובמקרה גם היום.

שלושים שנה בלי סבא שלי.

יום שישי, 21.7.2017. בדיוק לפני שלושים שנה נפטר סבא שלי. אבא של אבא. סבא יעקב. בגיל 67.

—

הספקנו להכיר אחד את השנייה, רק לשלושה שבועות קצרים. שלושה שבועות בדיוק לאחר הלידה שלי, הוא נפטר במהלך ניתוח לב.

אני, שכנראה כבר לא יכלתי לחכות לצאת ונולדתי ביום הראשון של החודש התשיעי, כנראה ידעתי שמחכה לי משהו שם בחוץ, שעוד מעט לא יהיה…

—-

יולי 1987, בגיל 10 ימים בלבד! (וכנגד כל ההמלצות) אמא ואבא לקחו אותי, בתם הבכורה, לתל השומר, לבקר את סבא שעוד מעט נכנס לניתוח כל כך גורלי.

כולם מסביב הרימו גבה, "עשרה ימים אחרי לידה ואתם לוקחים אותה לבית חולים?!" אבל להם לא הפריע, ידעו שכדאי שסבא יראה אותי לפני שיכנס לניתוח ההוא.

לפי מה שמספרים, ישבנו שם במבואה למטה, בתל השומר, וסבא כל כך שמח לראות אותי. "נעמל'ה" אמר.

מה שלי דרך אגב, נשאר מאותו ביקור, אלא התמונות המדהימות האלה של סבא מניח עליי את היד.

עבורי, הרי, האוכל מסמן דרך חיים, זכרונות, אהבה

סבא יעקב, הוינאי, מאוד אהב שטרודל תפוחים. אין לי ספק שאותו השטרודל שכל כך אהב, הזכיר גם לו זכרונות, מהחיים הלא פשוטים שהיו לו.

הוא קצת היה כמו חידה סבא שלי, לפי הסיפורים.

אנחנו מגלים עליו כל פעם עוד ועוד דברים חדשים, ומרגשים. על מה עשה עד שהגיע לארץ, על המסע המפרך לארץ, על הקיבוצים הראשונים שבהם בילה כשרק הגיע, על הדירות הראשונות בתל אביב.

הסיפורים לא נגמרים. כל פעם עוד פרט מידע חדש שלא ידענו.

לדוגמא, רק לא מזמן גיליתי שאחת הדירות שלו בתל אביב, הייתה ממש בלב כרם התימנים, בית שלידו אני עוברת לפחות פעם בשבוע.

מרגש.

לאותו יום בבית החולים, ואחרי שילדה עשרה ימים קודם לכן, אמא הכינה לסבא את השטרודל תפוחים שכל כך אהב. אמנם עם בצק קנוי (בכל זאת עשרה ימים אחרי לידה) אבל המילוי הקלאסי והכל כך טעים.

ידעתי שארצה להכין משהו עם ההורים שלי ביום שישי הזה, אבל לא ידעתי מה, וגם לא ידעתי שזה גם יום הפטירה של סבא שלי.

במקרה, אמרתי לאמא, שאולי נכין יחד השטרודל תפוחים הוינאי המפורסם (שאני לא הכנתי אותו אפילו פעם אחת עד היום), ורק שכבר הכנו יחד את השטרודל נכנס אבא למטבח ואמר שזה שלושים שנה בלי סבא.

הכל התחבר לו בדיוק באותה השנייה. לפעמים לא צריך להסביר במילים. מספיק להרגיש..

התוצרת של היום היא עבודה משותפת של אפייה וצילום: קרדיטים ליקרים לי מכל: אבא יגאל, אמא רחלי ויוני ודניאלה. ואני. חמישה אנשים.

כל אחד לקח חלק, אחד צילם, אחד גלגל, אחת מתחה. וביחד…אין מה להוסיף.

גם את השטרודל של היום,

אכלנו ליד אלבומי התמונות. מנסים להזכר, במה שאפשר. במה נותר.

שטרודל תפוחים וינאי

את הבצק עשיתי אחד לאחד, כמו שמופיע במתכון של הנס ברטלה.

שהוא אלוף בסוג המתכונים האלה.

כדאי ממש לשקול (ולא להשתמש רק בכוסות מדידה) כדי להגיע לבצק אלסטי ומדויק האופייני לשטרודל.

לבצק : מערבבים יחד במיקסר
250 גר' קמח ,25 גר' שמן (2 כפות), ביצה אחת, חצי כף חומץ , 120 גר' מים, קצת מלח קצת סוכר.

לשים לפחות 10 דקות על מהירות בינונית (בדקה האחרונה מגבירים המהירות ונותנים לבצק להתלפף על וו הלישה) כשמוכן ואלסטי, מלטפים בשמן ועוטפים בניילון נצמד.

נותנים לבצק לנוח שעה בטמפ' החדר. אתם לא מבינים איזה בצק הולך להיות פה.

למלית:
800 גר' תפוחי עץ (אלה 4 תפוחים בינוני-גדולים) ירוקים קלופים וחתוכים לפרוסות , אנחנו חתכנו במעבד מזון דק דק דק. מערבבים עם מיץ מחצי לימון ועוטפים טוב טוב שלא ישחיר. אפשר להוסיף גם גרידה מלימון שלם.מוסיפים 2 כפות סוכר ונותנים לעמוד בצד.

שוקלים ומכינים בצד בינתיים:

50 גר' צימוקים, 100 גרם אגוזי מלך, קצת קינמון, וכף סוכר (את כל אלה נערבב יחד לפני שנשים המלית על השטרודל. חכו חכו)

אז איך מכינים ומה עושים?!?!

אני יודעת זה נראה מסובך. זה לא. זה הבצק הכי סלחן שתפגשו, ועם עבודת צוות נכונה וביטחון, זה באמת קלי קלות. הבצק היה כל כך סלחן, שאפילו לא השתמשנו במערוך.

על שולחן מניחים מפת בד (בלי ריח כמובן) או פשתן. המפה עוזרת לבצק להיות חופשי ולא להדבק לשולחן. הוא נתפס קלות בסיבים שלה, והמגע בין שניהם יוצר הפרדה.

לוקחים את הבצק ביד, ומתחילים לאט לאט למתוח אותו. (אם נתקלים בקושי, מרדדים במערוך עד כמה שאפשר ואז מתחילים ידנית). מניחים על המפה , ולאט לאט, בתנועות עדינות, מותחים כל פעם קצת.

חשוב מאוד להיות קשובים לבצק. לא למתוח עד אינסוף שמרגישים שנקרע, אלא כל פעם קצת.

איפה שמרגישים שעוד עבה , מותחים עוד. הבצק צריך הגיע בערך לגודל של 70/80 על 40. הוא הופך להיות כל כך דק, כממש רואים את המפה מתחת ברור.

כשמגיע לגודל הנכון….

מטפטפים (לא מורחים! שלא יקרע) חמאה מומסת בערך 30 גר'. מטפטפים לרוחב כל הבצק.

מפזרים 50 גר' פירורי עוגיות (שמטרתם לספוג הנוזלים שיופרשו מהתפוחים באפייה).

מפזרים את התפוחים המושרים (בלי הנוזל) בקו ארוך וישר, ומעליהם את האגוזים צימוקים והסוכר