שטוקהולם או – WHAT IF

"שטוקהולם"
מאת :נעה ידלין
יצא לאור ע"י הוצאת כנרת זמורה ביתן
2016,
415 עמודים

הכריכה

שטוקהולם

חמישה אנשים, בשנות הששים המאוחרות לחייהם, מתהדרים בחברות אמיתית, עמוקה ורבת שנים (שניים מהם חברים עוד מילדות), אנשים אינטקלטואלים, מבוססים, רהוטים: רופאה, כותבת ספרי זכרונות, שני פרופסורים לכלכלה ואחד – איש עסקים מצליח.

אחד הפרופסורים הוא מועמד כמעט ודאי לפרס נובל לכלכלה, אולם – אבוי , הוא נפטר מדום לב במיטתו מספר ימים לפני ההכרזה על הזוכה. (וזאת יש לדעת כי לפי התקנון מוענק פרס נובל אך ורק לאנשים חיים – או שהיו בחיים ביום ההכרזה על קבלת הפרס).

מה עושים ? אם ייוודע דבר מותו , תבוטל מועמדותו ולעולם לא נדע אם הוא אמור להיות חתן פרס נובל או לנצח יהיה "מועמד".

אם…

תוך כדי הדיונים האינסופיים בין החברים על כל פרט הקשור בחייו ובמותו של חברם, אבישי , מעלה אחד מהם רעיון מטורף וכמעט בלתי אפשרי, וכולם מצטרפים לתכניתו הגרנדיוזית .

לא ממשיכה בסיפור. אבל הקריאה בהמשך הספר לופתת את הקורא בעבותות של הומור שחור, ציניות , אימה, גועל, פחד אבל גם הערכה לאנשים האלה , למוטיבציה שלהם, לאנושיות שלהם בד בבד עם הקטנוניות והגחמות הפרטיות של כל אחד מהם.

הספר בנוי מפרקים על פי התקדמות ימי השבוע. כל פרק נקרא על שם אחד החברים ומתאר את הרקע שלו והפעילות שלו באותו יום. בתוך כך נרקם הסיפור כולו וסיפוריהן של הדמויות משתלבים זה בזה ויוצרים מתח וסקרנות אדירה.

בשפה של כאן ועכשיו, עם הרבה סימני פיסוק אך ללא ממראות. מחשבות רודפות משפטים שנאמרים ותשובות שנזרקות לחלל יחד עם תיאורי אוירה קצרים ומדוייקים , מלים באנגלית מדוברת כתובות באותיות עבריות, ועוד .

אני יכולה לכתוב עוד המון על הספר הכל כך מוצלח הזה , אבל חוששת שאגלה יותר מדי וזה יפגום בהנאת הקריאה…

הסיפור מתרחש, בעיקרו בתל אביב רבתי. סיפור לוקאלי וישראלי מאד מאד.
אז למה שטוקהולם?
כי בשטוקהולם מוענקים פרסי נובל. וזו כביכול פסגת השאיפות של כל מדען ואיש רוח.

למהר, לקרוא ולהתענג על הספר המעולה הזה.