שיר הלפרן ומיכל אנסקי חלמו במשך זמן רב על השוק הזה – שוק מזון מקורה, שיפעל כמעט כל ימות השבוע. לה בוקריה בברצלונה היה המודל לאורו הן הלכו. כשחולמים חזק כנראה שזה מצליח – שוק הנמל החל לפעול לפני כשבועיים במבנה הצמוד לשוק האיכרים, שהוקם גם הוא תודות לשתי היזמיות האלו (ודרך אגב, ממשיך לפעול כרגיל בימי שישי בבוקר).
כל המרכיבים הטובים
כיום בארץ, כל הקונספט של קניית תוצרת טרייה ולא מקוררת, ישירות מהמגדל או היצרן, הוא לא עניין נפוץ כל כך. אם תשאלו פריזאים היכן קונים אוכל לארוחת הערב, הם יצביעו על השוק מתחת לבית, שמתקיים 3 פעמים בשבוע, ועל המאפייה והקצב הקרובים. אפשר ורצוי להמשיך ולחלום על מציאות קולינארית כזו, למרות שנראה לי שאנחנו יותר בדרך לאמריקה ופחות לאירופה. אצלנו גם לשוק נוסעים באוטו…
ובכל זאת, יפה, נעים ובעיקר טעים בשוק הנמל. את השוק תכנן רועי חמד במבנה אקולוגי והוא טומן בחובו את כל המרכיבים הטובים לארוחת הערב, פלוס כמה אפשרויות לאכילה במקום (כי אין כמו קנייה של אוכל כדי להעלות את מפלס הרעב).
לצורך התחקיר העיתונאי הלכתי לבדוק בעצמי את השוק החדש. האמת היא שאני מאוד אוהבת ללכת לשווקים, ובדרך כלל קשה לי להתאפק ואני חייבת לקנות "רק 2-3 דברים" הביתה… אז מה היה לנו שם:
"מו ומו" בשרים, "פישנזון" דגים ופירות ים, ירקות ופירות אורגניים "שוורצמן", שרקוטרי "לבקוביץ" (נקניקים כשרים), "באשר פרומאז’רי" (גבינות), פסטה "פיורי", מעדניה איטלקית "פרימו", מאפיית "לחמים", בר סנדוויצ’ים ונקניקים של "דלישס", שמן זית של "אנשי הזית", פרחים, יין, קפה ומיצים. וגם – כמה דוכני ירקות ופירות של האיכרים מהשוק הצמוד – אורי רבינוביץ, איתן סגל, עמי ברקוביץ ואחרים.
גילינו אפילו את שרי אנסקי (עכשיו אפשר להגיד "אמא של" ולא רק "הבת של") מכינה סנדוויצ’ים עם דגים מלוחים ומיונז איכותי.
השוונץ:
בעתיד תיפתח הקומה השנייה של המבנה ושם מבטיחים לנו עוד בית קפה, ספרייה קולינארית ומרכז סדנאות בישול, הכל עם נוף לים. יש למה לחכות.
בואו רעבים!
