שופינג וכל מה שנשים אוהבות

בחורה עם מחשב נייד

נראה שאני מרגישה בבית כי היום התעוררתי ב-9:30 את הבוקר אני לוקחת באיזי, לא ממהרת לשום מקום, העיר תחכה לי, ובטוח שגם החנויות כי היום אין לי תוכניות מיוחדות מלבד ש ו פ י נ ג… אההה וגם עיסוי כמעט שכחתי… ארבעת הימים האחרונים בהם התרוצצתי רגלית מקצה אחד של העיר למשנהו יצרו בגוף שלי קשרים רבים שיש להתיר, ואני מתקשרת לדיויד מעסה סיני שבכל ביקור שלנו בניו יורק אנו מבקרים אצלו, ומבקשת להזמין עיסוי אצל לינדה אשתו, אלא שמסתבר שדיויד ולינדה פרשו לגימלאות ( חצופים) ואת המקום מנהל מישהו אחר, אני מהססת בתחילה אבל כל הקשרים בגוף שלי מתהדקים וצורחים: רוצים עיסוי !רוצים עיסוי ! ואני נכנעת ומזמינה תור לאחה׳צ.
מכיוון שהיום אני משקיעה ״בעצמי״ אני מחליטה לאכול במלון אבל כשאני יוצאת מהחדר מסתבר שהשעה מאוחרת וכבר לא מגישים במלון ארוחת בוקר, אבל אל דאגה אני לא נשארת רעבה בניו יורק אפשר למצוא מקומות לאכול בהן בכל פינת רחוב, כמעט כל חנות שניה היא חנות לממכר מזון דלי או מסעדה.
אני בוחרת במסעדה עליה המליץ לי הקונסיירז׳ במלון, ואוכלת ארוחת מלכים- ארוחת בוקר ישראלית, חביתה וסלט ערבי ממש כמו בבית.
תוך כדי הארוחה אני חושבת לעצמי שככל שנתרחק מהארץ וממה שמוכר לנו כדי לחוות משהו אחר תמיד הכי כיף יהיה לנו לבחור בדברים הקטנים והפשוטים שמוכרים לנו מהארץ,לדוגמא כל הישראלים שגדשו את ה״מזנון״ של אייל שני בצ׳לסי , כל הסינים המקסיקנים וכו׳ שבוחרים במסעדות האותנטיות שלהם, ואפילו אני שבחרתי בארוחה ישראלית כאשר היה לי מבחר אחר עצום לבחור בו.
אני מסיימת את הארוחה וצועדת במרץ לכיוון השדרה החמישית אני לא מתכוונת לעשות שם שופינג אבל כל חנות שם זה מוזיאון בפני עצמו החל מהעיצובים המיוחדים של חלונות הראווה וכלה באיכות המותגים השונים ומחיריהם הגבוהים.
אני הולכת בשדרה החמישית ופונה ברחוב 34 רחוב זה נחשב אף הוא לרחוב קניות וניתן למצוא בו חנויות ומותגים מוכרים המתאימים לכל כיס.
אני נכנסת לחנות של ויקטוריה סיקרט, והיא עמוסה קונות ( לא קונים ) כאילו מחלקים שם משהו בחינם, זה מצחיק אותי כי אישית אני לא מתה על הלנז׳רי שלהם, אבל נהנית מהריח הנפלא שהם מפזרים שם באוויר מריחות הבשמים והקרמים שלהם ומהעיצוב הורוד והסקסי של החנות.
משם אני חוצה את הכביש ונכנסת למייסיס היכן שנמצא מוזיאון הנעלים, טוב, זה לא באמת מוזיאון אבל זהו חלומה הרטוב של כל אשה, קומה שלמה המשתרעת על בלוק שלם וכולה נעליים !!!!!!!
אני בוחנת ומודדת לא פוסחת על אך סנטימטר של הקומה הזו שוכחת שהרגליים כואבות שוכחת את הקשרים בגוף, אני בגן עדן !!!!
ובסוף יוצאת משם עם שלל של 4 זוגות וזה בגלל צביקה שקלקל אותי :פעם שאלתי אותו מה כדאי לקחת את זה או זה ? אז הוא ענה אם מתלבטים לא מתלבטים לוקחים את שניהם אז הפעם ממש לא התלבטתי ולקחתי את ארבעתם…
אני כמובן לא פוסחת גם על קומת הביגוד לנשים ועל קומת בגדי הילדים וזה עונג גדול יותר מקניית נעליים- לקנות לנכד האהוב שלי.
הזמן עובר ושעת העיסוי שלי קרבה אני יוצאת ועושה את דרכי ממש בריצה לכיוון המלון להניח שם את הקניות, בחוץ חם ולח להחריד ואני מגיעה למלון רטובה וסחוטה כאחד, מקלחת מהירה ואני שוב יוצאת כבר ממש מאוחר אז אני עוצרת מונית ונוסעת ל״דיויד״ או מקום העיסוי, כשאני מגיעה לשם מקבלת את פני בחורה חייכנית שקוראת לבחור בשם טים לקבל אותי.
עכשו מי שמנסה לדמיין את טים כבחור שרירי ומסוקס בבקשה לא לעשות את זה  ה-טים שעלה לי בגורל הוא בחור סיני שמנמן ונמוך קומה אבל תשמעו אחד הטובים אבר !!!! (וסליחה sarit shmueli בארץ את הכי טובה !!!) הבחור פירק אותי והרכיב מחדש עם חלפים ביונים, תוך כדי שהוא גונח נוחר ומשמיע קולות מוזרים, כך שבנוסף לכך היה לי ממש משעשע.
זהו שעה של עונג מומלץ ונפלא מאין כמוהו נגמרה לה ואני שוב בחוץ כבר פחות חם ולח ואני עם גוף חדש אז אני מחליטה לטייל אני חוצה ברחוב 72 לכיוון שדרת אמסטרדם ומתחילה לרדת לכיוון רחוב 47 בדרכי אני עוברת ליד בתי קפה קטנים ומחליטה לשבת באחד מהם לסעוד את ארוחת הערב שכן תוך כדי בהלת הקניות שלי דילגתי על ארוחת הצהריים , אני מתיישבת בשולחן קטן בחוץ צופה בעוברים ושבים מזמינה סלט ופסטה ולא מתחרטת, המנות טעימות להפליא.
אני מסיימת וממשיכה בטיול הערב וכשאני מביטה באחד מחלונות הראווה אני מגלה שאני מסתכלת לתוך סטודיו לקדרות, בפנים ישובים כ-10 גברים ונשים רכונים על אובניים, אני נזכרת שקראתי כתבה על כך שזה טרנד חדש בניו יורק שהרבה גברים ונשים מסיימים את יום העבודה שלהם במעין עשיה שכזו, וכעת אני רואה זאת במו עיניי.
אני מבקשת רשות להכנס מקשקשת איתם מעט וממשיכה בדרכי.
אני כבר רחוק מאוד מהמלון שלי לא שמתי לב שהגעתי לרחוב 27 אז אני מתחילה לחזור וכמובן שברגל מה שמחזיר אותי למצב הגופני של טרום העיסוי, אבל הטיול הלילי הזה מענג ושווה כל כאב רגליים.
אני מגיעה לחדר די מאוחר ונרדמת כמעט תוך כדי צחצוח השיניים.
להתראות מחר חברים יקרים