הענין הזה שאני מצליחה אכשהו לעצום בו עיניים להתחפר ולא לראות- אלק ( אבל מרגישה אותו בענק), למרות ועל אף אלוהי הכימיה ושאר התופנים שנאלצתי לאמץ אל חיקי במשך השנים.
http://snip.ly/Deo9#http://www.gratisography.com/ של הצלם ראיין מקגווייר
שנה שעברה השתתפתי במחקר של הליכה- לצערי שנה אחרי, לא רואה הצלחה ושיפור בהליכה (הסימנים שיש לי ברגלים הם הוכחה ניצחת) . השנה בתחילת הקיץ תפס אותי חבר יקר שגם הוא חולה בטרשת והודיע לי שבזכות הליכה / התעמלות במים הוא אחלה.
ראשית הוא לא חידש לי כלום- טיפול במים הוא אחלה ויש איתו שיפור עצום כך מטגנים לי שניים במוח יודעי דבר, על נושא זה.
שנית- היכן שאני גרה יש בריכה והיא בחינם (אין כאן שיקול כלכלי).
שלישית- אני שונאת, מתעבת, זה ממש כמו לעלות על ספינה כאשר אתה יודע מראש שאתה רגיש לטילטולים ומקיא את נשמתך בשייט . כל מה שקשור לבריכות, ים ומים שדורש לבישת בגד ים ( תמחוק את החיוך מושל'ה ותזיז את המחשבה שיש לך בנושא, של רחצה ללא בגד ים) אני והסיטואציה הזו לא בדיוק באים בטוב.
רביעית- זה אחד מענפי הספורט המשעממים ביותר שקיימים.
מאמינה שיש לי עוד סיבות למה לא להכנס לבריכה או ים…
אז בחודש האחרון אני והבגד ים שמעולם לא יצא מתחום הנוחות שלו קרי- מגירת הבגדים נפגשים שלוש פעמים בשבוע בבריכה. מגיעה לבריכה בשעות שאני מגדירה אותם כרציניות לכאלו שרוצים ל"תת עבודה" ללא השפרצות, ילדים, כדורי ים ושאר מיני ירקות. הולכת במים ואחר כך גם עושה אופנים במים, כל שבוע מוסיפה עוד כמה בריכות לספירה. מקללת את כל העולם אישתו, ילדיו וניניו שהביאנו עד הלום. מה אני מקבלת מהדבר הזה ? ספסטיות בערב שמלווה בגניחות ( מוישל'ה זה אפילו לא קרוב למה שאתה מדמיין), מחוייבת מקלחת וחפיפת שיער ( כן כל התלתלש' שלי נהרסו מרוב חפיפות) , בגד ים שחור שצריך לייבש על החבל, הגדלת רפרטואר הקללות שלי למגוון שפות, מימיקות עצבניות ושאר בישין.
מה הובטח וטרם הגיעה? תוצאות חיוביות, שיפור בנושא ההליכה.
אז? סופרת את הימים עד סגירת הקיץ מבחינת הבריכה. ובנתים סובלת ומקטרת כמו כל פולניה טובה.
