שומרת אחותי, שומרת אותי.

כשעטרה מבקתות איתמר הזמינה אותי להתארח אצלה, היא שאלה מי מצטרף אלי. בלי לחשוב פעמיים הזמנתי את אחותי הקטנה, שחוגגת היום יום הולדת. פוסט על אבולוציה של אחוות אחיות ועל דם שסמיך ממים.

באותה שבת שטופת שמש כשאמא נסעה ללדת אותך, אורי עמד במרפסת וצרח בדציבלים של הלייף "אמא שלי נוסעת לבית חולים !!!" – שאגה שלא כל כך התיישרה עם קונספט השבת בבוקר יום יפה. מאוחר יותר באותו יום, כשאבא בישר לנו שהגעת – היינו הילדים הכי מאושרים בשכונה, וכשבאת הביתה, קיבלתי במתנה את הבובה המושלמת. למדתי להרגיע על הידיים, למדתי להחליף חיתול בד של ההארד קור ולמדתי מה זאת אהבת אחות.

35 שנה אחרי, צהרי יום חמישי, את ואני עוזבות הכל, נכנסות לאוטו ועולות צפונה כשכל אחת מאיתנו משאירה מאחור בית, עבודה, שלושה ילדים והלפטופ. טוב נו, קצת רימיתי. הלפטופ נסע איתי. ברקע גלגל"צ, פקקים, חתיכת כנרת כחולה ודיבורים על נושאים רדודים יותר ופחות. לא באנו לשנות סדרי עולם. רק להיות ביחד, אחות גדולה ואחות קטנה. 

בדרך לבקתות איתמר עוצרים ב"מקום יפה לקפה", כחל.
בדרך לבקתות איתמר עוצרות ב"מקום יפה לקפה", כחל.

באבולוציה של אחות גדולה ואחות קטנה קורה משהו מוזר: בתחילת הדרך, נורא ברור מי הגדולה ומי הקטנה. זה ניכר בגודל הפיסי, בהתפתחות האישית, בניסיון החיים, בסף הרגישות. ואז מגיע שלב שהאחות הגדולה קצת נרדמת בשמירה והקטנה הממזרתה נותנת רייס, כשהפער מתחיל להצטמצם עד למצב של שובר שוויון . בנקודת הזמן הזו, כבר לא ממש ברור מי הגדולה ומי הקטנה.  

בדרך לבקתות איתמר עוצרים ביקב בוטיק בזלת הגולן
בדרך לבקתות איתמר עוצרות במרכז המבקרים של יקב בוטיק בזלת הגולן, לאירוח לבבי ובגובה עיניים של גבינות וטעימות יין. בצילום, היין האהוב עלינו ועטור הפרסים, שרדונה ריזרב

עם יד על הלב, השובר שוויון שלנו הוא רק למראית עין, כי את עקפת אותי בסיבוב בכל כך הרבה מובנים. הוצאת ציון על-חלל בפסיכומטרי, לא נבהלת מטיול במדינת עולם שלישי גם אחרי נחיתה טראומטית בבומביי באמצע הלילה , למדת להיות מהנדסת ואח"כ גם משפטנית, התחתנת עם האדם הנכון, שיפצת בית בידיים שלך, הקמת משפחה לתפארת ותמיד תמיד סימנת מטרות והשגת אותן, אחת אחרי השניה.  וכמו נבואה שמגשימה את עצמה, מימשת בגדול את "ויקום המלפפון ויכה את הגנן". כי אמנם את צעירה ממני בהרבה, אבל במובנים רבים את הרבה יותר בוגרת. ואמנם למדתי דבר אחד או שניים על החיים, אבל לך יש את זה בילט אין. כי אני אדם עם נפש סוערת, מחפשת משמעות גם במקומות בהם אין דבר כזה. ואת? את תכלית האיזון והפרופורציות. מבין שתינו ושלוש עשרה וחצי השנים שמפרידות בינינו,  את, סיס שלי, המבוגר האחראי.

רימוניות אחיות בבקתות איתמר
אחיות רמוניות בחצר הטבעית של בקתות איתמר

אז מה אאחל לך ולנו, ליום הולדתך? שנאהב חזק, שהלבבות שלנו ישארו פתוחים ושתמיד נוכל ליהנות מאיזו מין שלוה ולא עושים שום דבר ולשתות לרוויה מחצי הכוס המלאה, ושתמיד נוכל לשלוח זו לזו קצת שקט בקופסה, אם בפינת חמד מנותקת מהעולם ואם בינינו ובתוכנו.

בריכה פרטית בבקתות איתמר, מושב חד נס
בריכה פרטית עם טעם של "תנו לי עוד קצת מהשקט הזה באריזת מתנה בלי פתק החלפה", בבקתות איתמר, מושב חד נס

שנזכור כמה חשוב לפנות זמן במירוץ החיים כדי לחלוק ארוחות קטנות ושיחות נפש גדולות.

בדרך לבקתות איתמר אוכלות במסעדת זיגל, כפר האמנים אניעם

ארוחת ערב בשרית כשרה במסעדת זיגל, כפר האמנים אניעם

ארוחת בוקר על המים, בקתות איתמר
ארוחת בוקר עשירה ומפנקת על המים, בקתות איתמר

שתמיד נוכל להניח כתף זו על זו , לחשוף את הפגמים ולגלות אחת לשניה את הסודות הכי כמוסים מתחת לשמיכה רכה ומפנקת.

unnamed (1)
הכי חשוב, שתמיד נוכל לצחוק מההומור הפנימי של עצמנו, לעשות שטויות ולסלוח בחיוך על פדיחות הדדיות. כי מה הם החיים בלי הזכות לצאת פיתה עם מי שאוהבים?

unnamed (2)

אחרון חביב: שתמיד נעיז. כמו הסקיני דיפ נטורל שעשינו בבריכה המהממת של בקתות איתמר. תמונה? אז זהו, שלא. יום הולדת שמח, אחות קטנה גדולה. אוהבת אותך המונים.

[youtube YxIiPLVR6NA nolink]

תודות רבות:

אירוח בצימר עם בריכה הפרטית  וארוחת הבוקר המפנקת, באדיבות  בקתות איתמר, מושב חד נס

אירוח גבינות וטעימות יין באדיבות מרכז המבקרים  יקב בזלת הגולן, מושב קדמת צבי

ארוחת ערב בשרית כשרה ושירות נעים במסעדת זיגל, כפר האמנים אניעם