שביל הזהב

שביל ישראל.
כולם צועדים בו . צעירים ובוגרים. חילוניים ודתיים. עבור כל אחד יש למסע בשביל משמעות אחרת.
זוהי תמצית הישראליות.

מאחורי כל זה , מאת נירית הלבני. הוצאת דניאלי ספרים .

nirit2

באחד הפוסטים האחרונים שלה בפייסבוק כותבת הסופרת רונה שפריר המתארת מפגש בין שני נוסעים ברכבת , חילוני ודתי הקוראים בספר (להבדיל מהשאר העסוקים בטלפונים הניידים שלהם):
"חייכנו באחוות קוראים, שחצתה לרגע את תהום הפוליטיקה הרובצת בודאי ביננו בימים הנוראים הללו, טרום בחירות."
והיא תוהה –
"איפה היא אחוות האנשים, שהמשותף להם חוצה ועובר וחותך את השונה, ומקרב קירובים אחרים, שאינם על רצף הקולות האבודים בקלפי."
אז הנה התשובה – היא נמצאת בשביל ישראל.
השביל המסומן בלבן כחול וכתום, מצפון הארץ ועד אילת, כ- 1000 קילומטרם של דרכים מסומנות מחולקות למקטעים, והם סמל לקשר העמוק שלנו עם האדמה, עם יופייה של ארצנו ורבגוניותה הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה אקלימית. ההולכים בשביל , צעירים ומבוגרים כאחד, חווים את כל אלה ועוד.
לאורך השביל ישנם מלאכים המסייעים להולכים בייעוץ, מקום מנוחה, לינה, כביסה, אוכל וכד. וכאן מתגלה גם הישראלי היפה. בלי מרכאות.
ברומן הנהדר זה של נירית הלבני חוברים כל המאפיינים של השביל וסוגי ההולכים בו אלה לאלה ויוצרים ריקמה ועירוב של לבטים אנושיים, צער וגעגוע, אמונה ודת, אהבה ומסירות, חמלה ושמחה וברקע שיריו המופלאים והחכמים של יהודה עמיחי.
זהו סיפור נוגע ללב על שני צועדים בשביל ישראל הנפגשים בנקודות חשובות בחייהם ותורמים זה לזה , אם כי לא תמיד בהסכמה מלאה וברצון, מהידע שלהם ומהרקע והנסיון שלהם.לצידם של שני גיבורים אלה דמויות משנה נוספות ומגוונות ממניפת אנשי הארץ.
לא אספר יותר.
זהו ספר חשוב ומרתק.
ספר שהוא הישראליות במיטבה , כאשר יש בו ייצוג מכובד לכל הרבדים והאופטימיות שורה עלייהם.
טוב תעשו אם תקראו אותו.