שבוע הספר, מה ההמלצה שלך?

אני זוכרת את הפעמים הראשונות שלי בשבוע הספר, משוטטת בין הדוכנים, מתרגשת ממישוש הדפים, החלקים או המחוספסים, נחשפת לעולמות חדשים דרך ספרים. גיל העשרה שלי היה רצוף בגילויים שונים שהגיעו אלי דרך המילה הכתובה.
אני שואלת את עצמי כמעט 20 שנה לאחר מכן (הזוי שאני יכולה להגיד בכלל משפט כמו 20 שנה אחרי…), מה יותר כיף לגלות בשבוע הספר, ספרים חדשים, או אולי הוצאה מחודשת של ספרים ישנים, תרגום שנותן חיות חדשה לספר ישן, או אולי תרגום שרק מעלה צורך לצקצק בלשון, כי אבד הקסם של הטקסט (כמו שקרה לי עם הנסיך הקטן למשל).
אשמח אם יש לך הכנסה להכניס לתגובות…

בחורה עם מחשב נייד
אני זוכרת את הפעמים הראשונות שלי בשבוע הספר, משוטטת בין הדוכנים, מתרגשת ממישוש הדפים, החלקים או המחוספסים, נחשפת לעולמות חדשים דרך ספרים. גיל העשרה שלי היה רצוף בגילויים שונים שהגיעו אלי דרך המילה הכתובה.
אני שואלת את עצמי כמעט 20 שנה לאחר מכן (הזוי שאני יכולה להגיד בכלל משפט כמו 20 שנה אחרי…), מה יותר כיף לגלות בשבוע הספר, ספרים חדשים, או אולי הוצאה מחודשת של ספרים ישנים, תרגום שנותן חיות חדשה לספר ישן, או אולי תרגום שרק מעלה צורך לצקצק בלשון, כי אבד הקסם של הטקסט (כמו שקרה לי עם הנסיך הקטן למשל).


אז אולי בפוסט הזה, אזכיר כמה מן הספרים שהם אצלי כבר נכנסו לפנתאון, ואתן סקירונת של ספרים חדשים יותר שנתקלתי בהם בשנה האחרונה, חלקם ספרי קריאה וחלקם יותר בכיון של התפתחות וזוגיות (זה מה שעניין אותי). ובתור תופין, תתארח בפוסט הזה הסופרת דורית זילברמן, בהמלצה משלה.


אשמח בתגובות אם תוסיפו את ההמלצות שלכם…


תיבת רבניצקי / אריה דינור, (הוצ' אור-עם)

רוני מתחשבן עם עברו, עם הקיבוץ, עם הנשים בחייו, אבל אולי מתחשבן זו לא המילה הנכונה. הוא מתעד בחן ובהומור את המעללים שלו ושל סבא בפרק על הילדות, שלו ושל נשיו בפרק על השותפה, וממשיך בהתחשבנות עצמית בפרק של דוד (הפסיכיאטר שנשקר ונקרא לו פסיכולוג, כדי שלא תדבק בו הסטיגמה). במסע הזה הוא עובר תחנות רבות, עד שבסוף הוא מוצא את האהבה, בדמותה של לימור, שאיתה הוא מרגיש שליו ושלם.


דרך נעורים וצבא מגיע רוני לפרק עיקרי ועסיסי בחייו- תל אביב. הוא שוכר דירה עם שותפה מעצבנת, לומד באוניברסיטה וחוקר את החיים דרך מנעמי גופן של הנשים.


מעניין שדווקא עם השותפה יש לו מערכת יחסים שהכי מזכירה חיי נישואין, ולא בקטע הטוב שלהם. הוא משאיר כוס בכיור והיא אחריו ממלאה את הכוס מים כהכנה לשטיפה. היא בחייה מתעכבת ולא ממומשת והוא פוחד שיידבק בו משהו ממנה – הרי למרות שהוא מרגיש טוב גם הוא עדיין לא ממומש…


רוני מהרהר על נושאים שברומו של עולם, מדע, דת מדינה ובטחון, עד שלפתע אביו מת ובחורה זרקה אותו במקביל… זה פותח אצלו פער כזה שהוא נכנס לדכאון. הוא מתחיל טיפול ופותח פצעים מעברו. המטפל דוד אומר לו שמטופל אחד שלו אף תבע את הקיבוץ והגדיר את עצמו כניצול קיבוץ… (עמוד 242). רוני הופך את אבני היסוד שבנו אותו בטיפול, ונאחז באחיינו, אחותו והמטפל שלו, כשליחי החיים, ובוחר בחיים.


בכלל לדעתי הספר הזה יהיה סרט טוב, והצורה שהוא כתוב מעלה לי ויז'ואל של איך הוא יוכל להיות ערוך. מעין מניפסט של גבר ישראלי טיפוסי, עם החום של המזרח התיכון אבל בעינינו מלח הארץ, ניצול קיבוץ מילואימניק נלהב, זיין לתפארת ואוהב ילדים ואישה אחת בסופו של דבר… לביקורת המלאה>>
אותו ספר מזווית אחרת, הביקורת שרן יגיל כתב ב NRG, דווקא אהבתי – מפרגנת…>>



ספה זוגית – מדריך לזוגיות שפויה/ לילי בנקל ברגמן: (אסטרולוג, ידיעות ספרים, 204 עמוד)
על ההתמודדות בזוגיות, איך לחזק ומה לא לעשות, ספר קליל ונחמד של לילי ברגמן. בעיקר מה לא לעשות, על ידי המשפטים האופיינים האלה שהיא ממליצה להפחית במינונים שלהם בזוגיות – אני מאפיינת בעיקר נימות של ביקורתיות והתבצרות שאכן לא מועילות לזוגיות, וההפך שלהן – הקשבה ואמפתיה הוא הנכון. זכרו שאתם צוות, אומרת לילי, שבן הזוג הוא מראה שמשקפת אותכם, זכרו לא להזניח את עצמכם, ובעיקר מה קורה כששוכחים את הזוגיות ועוברים להתכתשות, מחולק לפי נושאים (ישעשע בעיקר את הגרושים בינינו)… ספרה הקודם של לילי, נסיכת הסטוצים, כעת עובר עיבוד לסרט, הנה הביקורת שכתבתי עליו בשנה שעברה נסיכת הסטוצים>>





אשת חיל / ליהיא לפיד. (הוצ' כנרת זמורה-ביתן 221 עמוד)
על רגשות הכרוכים באמהות, על גידול הילדים, השפה עדכנית, הנופים התל אביבים, וההתנהלות בארץ והמירוץ הבאבילוני אחרי פרנסה וכסף מתוך זווית הראייה של אישה – גידול המשפחה, לחזור לעבודה או לא וכו'. ליהיא עוברת מסע בספר, מסע שבו היא לומדת לזהות שהיא שמה את עצמה בעדיפות אחרונה ומנהלת מעל דפי הספר דיאלוג בין הפרט לבין מוסכמות החברה בה היא חיה. הקושי שהיא מתמודדת מולו אינו רק הורות, אלא הורות לילדה אוטיסטית, שגורמת לה לשבר, לשאילת שאלות נוקבות ולשחיקה מתוך נתינה עד הקרבה עצמית מוחלטת על מזבח האמהות.
האיזון העדין בין נתינה לילדים ובין משיכה לגבר, ובין ההגשמה העצמית, על רקע מנגינת הפחדים והאמיתות הבסיסיות שמרכיבות את מציאותה הרגשית מלוות אותי בספר, דרך הסלאלום של מצבי הרוח, של הדיכאון והפחד, או התרוממות הרוח. ליהיא משמשת כקול להרבה נשים שקולן אינן נשמע, בחברה שלמעשה לא ממש ערוכה מבנית לחיי משפחה. המסע שהגיבורה עוברת מביא לתובנה שקטה אך עוצמתית, בו היא לוקחת את המושכות חזרה לידיה. וזו נקודת האור.  לביקורת המלאה>>




זוגיות מדריך למשתמש – דרכים חדשות לשיפור הזוגיות / דר' דריה מעוז ודבש ניב (הוצ' מטר 349 עמ')

הדגש המרכזי בספר, הוא על פיתוח העצמי לפני הקשר ובמהלכו, כך מציינות המחברות.
מחקרן של הכותבות התבסס על כשלוש מאות מרואיינים וכמו כן ראיונות עם אנשי מקצוע, הכוללים חוקרי מוח, פסיכיאטרים, פסיכולוגים וכו'.


כמו שברור שעדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה, ברור שעדיף לחיות בזוגיות בריאה, היא תעצים אותנו. ואילו זוגיות חולה תחליש עד לרמה של להטריף. ומי צריך את כל האקסטרה אתגר הזה, כשמספיק להתמודד עם האתגר של ההורות, יחד עם עייפות, ויש לנו מתכון לקטסטרופה זוגית פוטנציאלית.
ידע הוא כוח, הבנת ההבדל בין גברים לנשים
הספר מתחיל בבסיס, הבנת תהליכי חשיבה גבריים מול נשיים – דבר כל כך בסיסי, וכך כך  לא מובן עדיין. למרות שגברים ממאדים ונשים מנגה, הוא ספר ענתיקה כבר במונחים האלה, אבל עדיין לא השכלנו לגמרי להפנים לדעתי כחברה את הבדלי החשיבה הללו.
מהו קשר טוב ויציב?
קשר זוגי טוב עפ"י המחקרים, אינו מושתת על מין, תשוקה או אפילו אהבה, אלא על תקשורת והדברות, מחויבות, אינטימיות, חברות וכבוד הדדי…. המנבא הטוב ביותר להצלחת הקשר אינו תכיפותם ותוכנם של הוויכוחים בין בני הזוג, אלא האופן שבו הם מתנהלים…


אנשים המצויים בקשר טוב דוחים מחשבות אוטומאטיות על בן הזוג, שעלולות להרעיל את הקשר ועומדות בבסיס ההתקשרות המילולית והלא מילולית, שבין בני הזוג. נק' מבטם כלפי בן הזוג היא חיובית, אופטימית ואוהדת. היא מייחסת מעשה או התנהגות שליליים של בן הזוג לנסיבות זמניות חיצוניות, שעשויות להשתנות במקום לנקוט גישה פסימית הרואה בכל מעשה רע ביטוי של זלזול, דחייה וכוונה עויינת מצד בן הזוג ותכונה אינהרנטית שלילית שלא תשתנה לעולם. (עמ' 46).
מומלץ

הביקורת המלאה באתר "נשים מדברות אימהות"




ואת הממתק שהבטחתי לכם: ביקורת אורח מאת הסופרת דורית זילבמן – ובאופן יוצא דופן על סיפור ולא על ספר:

בשבחי הקנאביס או: הקנביס בראי הספרות
מאת דורית זילברמן

סיפורו של חיים הזז "אידיליה" נכתב בשנת 1945 אך הוא ראוי לקריאה מחודשת ודווקא בשל עובדה אגבית: החשיש או בכינויו המדעי הקנאביס. כן, כן, גיבוריו של הזז מורחים על הלחם "שמן קנאבוס", והכל מתוך אידיליה משפחתית, אחרי ויכוח בין אב ושני בניו. ואולי האידיליה נבעה מהשפעת הקנאביס?

*צחי קליין, מבעלי חברת "תיקון עולם" המספקת קנביס רפואי.

לביקורת של דורית זילברמן ולסיפור של חיים הזז>>>

תום אלרום
יזמת ונוודת. מקימת המיזם "רוצים משהו מהודו" והקבוצה בפייסבוק "השראה לפרנסה בנדודים"