רק עיכוב בדרך…ממשיכה הלאה ומנצחת

זה פשוט קורה. אין הרבה הסברים וגם לא שווה לנסות להתחיל … במהירות נשלפים מסדר היום הרגיל ועוברים למסלול אחר….ומי שלא רגיל, לא מכיר ולא התנסה במסלול הרפואי לומד את הקורסים האלה במהירות כי אין ברירה. לא בורכתי בהרבה חברות טובות. יש לי אחות נפש אחת והיא עכשיו שם…היא תנצח !! אין אופציה אחרת !1

כמו פולניה טובה קודם כל חיפשתי למה את כועסת עליי או מה עשיתי רע….עברו כמה דקות ולא מצאתי לזה תשובה ופתאום צלצלת. סמסנו בקטנה של " מה קורה" כמו שאנחנו עושות כל בוקר ולא קיבלתי תשובה – לא זוכרת מצב כזה ועוד לא הספקתי לסיים ואת צלצלת. ידעתי שטוב זה לא הולך להיות אבל לא ממש בניתי על תשובה כמו "יש לי גרורות בראש"……
תראי ותקשיבי טוב : זה ממש לא בתוכניות שלנו עכשיו. או קיי כשהתחלת במסע הזה של הסרטן והבנו שנכנסת ל"לובסטר קלאב" – היה ממש ברור. אבחון – טיפולים – ניתוח – התאוששות וממשיכים עניין, זה התוכניות. עשינו גם לו"ז ואת כמו תמיד , כמו עץ אלון חזק החזקת את המושכות והכתבת בצורה מדוייקת ובלי היסוס מי יעשה מה , לא עשית לעצמך הנחות והיה ברור שנכון, יש עיכוב אבל בסוף אנחנו ננצח. אין אופצייה אחרת – כל אופצייה אחרת היא מותרות שאין לנו – ואת תנצחי. נקודה.
אנחנו ביחד מהגיל שנולדנו (יש ביננו הפרש של  שנתיים או שלוש). הלכנו לאותו גנון , אותו גן, בי"ס יסודי….עשינו אותו מסלול. נכון, למסלול הזה צריך להכניס גם מריבות ו"התעללויות" שנהנית לעשות אותם מולי כי אני הייתי ונשארתי לפלפית פלנייה והשפטת אותי לא מעט פעמים.
 
IMG_0293
כן, כמובן שהשכנים לא ממש אהבו את ה"עדינות" שלך, אבל את בת של בנים, כבר אז – היה ברור שאת "הבוס" ואני סבלתי מזה לא מעט….משם הופכים לחברות הכי טובות (אני מקווה ומאמינה). בלונה פארק של החיים עם העליות והירידות, עם השמחות והעצב, עם ליל הסדר וצירי הלידה שלחשת לי "אורלי, אני עם צירים אבל תסתמי…" – בעטת בי מתחת לשוולחן ליתר בטחון.
ראש השנה ככה ושאר האירועים והחיים הם שילוב של אנחנו יחד כי לא יכול להיות אחרת. נכון, אחרים גם נכנסו באמצע והיו ויש חברים, אבל לקשר ביננו אין מילים. פשוט ככה.
לא בתוכניות, כשאלוהים ככה טרף את הקלפים והיינו  בטריפ של לובסטר הסרטן שלי , אני התפרקתי, לגמרי. הייתי עדיין באבל על אמא ואת הרמת אותי על הרגליים ובנית תוכנית פעולה ואני יכולתי רק להנהן בראש. חלק גדול מהמלחמה שלי בסרטן היה פחד מהתגובה שלך אם הדברים לא ייעשו כמו שאת חושבת שצריך להיות ולהעשות.
לא צריך לומר לך מה לעשות, בטח לא ביננו וכשהיה צריך לתת לי על הראש ולהזכיר לי שאנחנו ננצח כי אין אופצייה אחרת ואין הנחות . במקרים מסויימים היו יכולות להיות אנחות. כן, את נשמעת מכשפה אמיתית, אבל את מכשפה מהסוג הטוב שיודע בדיוק מתי לחבק ומתי להרפות. מתי ללחוץ על הגז ולא לוותר ומתי לתת לי לנשום עמוק, לבכות ומתי לנזוף בי : עד כאן, ו-די.
כן – בימים שהייתי זרוקה וגם עכשיו שאני נזרקת כי כואב, כי נמאס, כי די, כי זה לא ייגמר – את שם או כדי להזכיר שזה ייגמר, שהיה לי כח לעבור את הכימו' וההקרנות והטיפולים והביקורות של עכשיו – זה כבר לא נחשב.
עכשיו, תקשיבי טוב ותסתכלי לי בעיניים. אני אף פעם לא שיקרתי אותך. רבנו, אהבנו, אוהבות ותמיד נאהב (עד כמה שזה תלוי בי…)  – אבל את מה שאנחנו וביננו אף אחד לא יכול לקחת. תסתכלי לי בעיניים כי זה הולך להיות ככה:
את צריכה לעבור עוד כמה פרוצדורות לא פשוטות ואנחנו כולם נהייה שם אתך ולידך ולצידך (אם תרצי), ואם יתחשק לך נדבר ואם תרצי – נשתוק. את רואה ? זה אחד ה"בונוסים"  של סרטן. אנשים מקשיבים לך (בדרך כלל) ועושים את מה שאת רוצה והם יכולים….אבל, מי שמקיף אותך באמת הם הרבה מאד אנשים טובים ואת ברת – מזל להיות מוקפת בכל כך הרבה אוהבים.

לסרטן המזויין הזה שמעכב לנו את התוכניות כל מה שנשאר לומר הוא

FUCK U

כשהתחיל כל הבלאגן אמרתי לך שבתוך כל החרא הזה צריך להיות ממש "בר – מזל"  אם אתה מוקף ב-ככ הרבה אוהבים וכאלה שיושיטו יד, יהיו ליד או יילכו כשתרצי, לפי מה שתצטרכי. אז נכון, אני לא הולכת לייפות לך את הדברים שאת יודעת לבד. זו חרא של תקופה ואת מספיק אינטלגנטית בשביל לדעת את זה ולעבור את זה כמו ענקית. למה? כי את כזו, את העוגן של כולם ואם את אומרת – ננצח !!! זה ברור לך ולכולנו שזה מה שיהיה ואין אופצייה אחרת.
יש תוכניות הלאה : כשאני הייתי כבר באמצע המסלול כבר עשינו תוכניות לו"ז של החופשה השנתית שלנו. מתי עולים צפונה לשמור על השפיות: כמה ימים של בנות כזה, בשקט, מסג'ים, רכילות, שקט וכאלה…ופתאום הופיע ריבונו והתחיל לשחק איתנו ברולטה.
שמע ריבונו אני אומרת לך : אתה משחק עם יד אחת קשורה מאחור, זה לא האדם והמקום לשחק ולנסות אותו. את כמו עץ אלון, עוגן חזק שגם במקום הזה עכשיו יודעת יחד אתנו שאין כאן אופצייה אחרת אלא לנצח, זה עסק מטומטם לנסות לבדוק את הכוחות. יש לך את הכוחות, את האמונה, את התמיכה, האופטימיות ואת כל מה שאדם יכול לאחל לעצמו.
נכון, יש לך גם את החרא הזה, סרטן – אבל הוא זמני ולא הרבה זמן הוא גם יהיה פרק בהיסטוריה. נכון, ריבונו הפתיע וחזר לאותו מקום , לאותה טריטוריה….אבל פעם שלישית? נעול והמפתח בים. עמוק.
אהובה שלי, תקע שלי…..לאורך המסלול, לצידך ואיתך – יודעת שזה רק עיכוב, מחכה לך ואתך ומכל הלב תקע אהוב שלי   מאחלת ויודעת …שאת תנצחי.
just believe in yourself