רק בישראל

אני, כידוע, ספרנית בדימוס. הפעם קראתי את "קצין ומרגל" מאת רוברט האריס, וקיבלתי תזכורת נוספת לכמה טוב שיש לנו מדינה

בחורה עם מחשב נייד

אומנם את הבגרות בהיסטוריה עשיתי לפני יותר משני עשורים, ולא למדתי באופן רשמי הרבה היסטוריה מאז (אם כי בתואר בספרות משווה למדתי לא מעט על תקופות היסטוריות ופה ושם גם על דמויות ודרמות מדיניות שלא היה לי מושג עליהם) וכבר הספקתי לשכוח הרבה מתוך מה שלמדתי על ההיסטוריה בחטיבה ובתיכון אבל אני בהחלט זוכרת מה לא למדתי.

אולי זה כי למדתי היסטוריה בחינוך הממלכתי דתי, ואולי המצב לא טוב בהרבה גם בחינוך הממלכתי, אבל בעיקר לא למדנו.

על דרייפוס למדנו בעיקר בהקשר של הרצל. הרצל נכח כעיתונאי במשפט דרייפוס, הושפע ממנו עמוקות, והגה את רעיון מדינת היהודים. בצורה בה אני למדתי את זה – לולא היה הרצל נשלח לסקר את משפט דרייפוס לא ברור אם הוא היה אבי המדינה, או אם היתה קמה פה אחת. (מן הסתם חלק מהמשפט הוא הפשטה של בת העשרה שהייתי, ולא בדיוק איך שלימדו בכיתה).

מאוחר יותר במהלך לימודיי באוניברסיטה למדתי מעט על הפרשה גם מהצד של אמיל זולא.

לכן הספר "קצין ומרגל" הותיר אותי עם פה פעור בתדהמה הולכת וגוברת.

978285

רוברט האריס לקח סיפור שתחילתו וסופו ידועים לכל – דרייפוס הואשם בבגידה, נשלח לאי השדים, ובסוף זוכה, ורקח מהם עלילה היסטורית מדוייקת (ככל הניתן) ומרתקת.

מי שמכיר לעומק את הסיפור אולי יתענג רק על יכולת הכתיבה (והתרגום) אבל מי שכמוני – מכיר רק את הכותרות – יקרא את הספר במתח רב, למרות סופו הידוע מראש.

מבלי לפרט יותר מידי (רוצו לקרוא!) אומר רק כי רמת האנטישמיות בפרשה היא מחרידה ממש, ורמת הטיוח שנעשתה על ידי ראשי השלטון בצרפת (בעיקר ראשי הצבא אך לא רק) מפחידה בעוצמתה. כדי להגן על הרשעה שקרית הם היו מוכנים לרמוס אנשים טובים, לעוות משפט, לרצוח, להוציא את הבוגד האמיתי חף מפשע ועוד ועוד. מסתבר שהכסתו"ח לא הומצא במדינתנו הקטנה…

בימים אלו, עם כל הביקורת הפנימית, הפרשה הזו מהווה עוד תזכורת למה נחוצה לנו מדינה עם רוב יהודי, עד כמה האנטישמיות היא זרם תת קרקעי עמוק שעלול לצוץ ברגעים הכי לא צפויים, ועד כמה עם כל הקושי להחזיק את המדינה שלנו חיה ובועטת – זה עדיף על כל אלטרנטיבה אחרת.

לכו לקרוא את הספר, כי הוא מרתק, כי זה חלק מההיסטוריה שלנו לא פחות מאשר של צרפת, כי הבורות שלנו עצומה.

עוד ביקורות םפרים מאת ספרנית בדימוס – בלוח הפינטרסט שלי או פה