השבוע הלכתי עם חברה לצפות בסרט רצח כתוב היטב.
האמת שבאתי נקייה. קראתי מעט מאד, פה ושם, על הסרט, ובעיקר קראתי שזה סרט טוב.
אז החלטתי שמגיע לי קצת כיף. הזמנתי חברה והלכתי להקרנה כשבידי זוג כרטיסים שקיבלתי מתנה מסלונה.
יעל חברתי שהייתה איתי אמרה בסיומו – "זה שילוב בין אגתה כריסטי לשרלוק הולמס" וקלעה בול לדעתי.
רצח כתוב היטב הוא כשמו כן הוא סרט על רצח, והוא כתוב היטב. (במקור שמו בכלל Knives Out ).
בבית גדול גר הרלן טרומבי, מחבר ספרי מתח מצליח ועשיר. סופר מפורסם שכותב ספרי מתח עם פרשיות מרתקות. ספרים מוצלחים שמוכרים בהצלחה גדולה עד כדי כך, שהם מעובדים לסרטים מצליחים המכניסים עוד כסף לקופת הזקן. בני המשפחה מרוצים, כסף הכסף הטוב הרעיף עליהם חיי נוחות נפלאים. הרלן החביב מזמין את משפחתו המורחבת, והלא מתפקדת, לאחוזתו, לחגוג את יום הולדתו ה-85. אבל, בבוקרו של יום המחרת, נמצא הרלן מת, והבלש האמן בנואה בלאן (דניאל קרייג בתפקיד נהדר) שזומן ע"י דמות לא ידועה, נקרא אחר כבוד להצטרף לחוקרי המשטרה ולחקור את המקרה. די מהר, כצפוי בסרטים מהסוג הזה, כולם במשפחה הופכים לחשודים. זה יכול היה בקלות להיות עוד ספר שיכול היה להיכתב בהצלחה ע"י הרלן טרומבי אלא שהפעם הוא הנרצח.
לכאורה, עוד דרמת פשע בסגנון החביב על מיס מארפל או הבלש הרקול פוארו של הסופרת הנהדרת אמנית הסוגה הזו – אגתה כריסטי. הפעם לפנינו, בלש בעל מבטא כבד, שניחן בהבחנה דקה וישירה משל היה שרלוק הולמס של סר ארתור קונן דויל.
אלא שהפעם זה סיפור נהדר שכתב גם מי שביים אותו, ריאן ג'ונסון.
ו א י ז ה כ י י ף ש ל ס ר ט !
הסרט מתואר כמעשיה מודרנית ואף משעשעת, עם תעלומת רצח טובה ומעניינת, העוקבת אחר התכנסות משפחתית שהשתבשה, בעקבות גילוי מותו של אבי המשפחה. בחקירה שמוביל בלש אמן, לכל אחד מבני הבית יש מניע. אבל מי באמת הרוצח והאם בכלל נרצח הרלן טרומבלי? או שמא כפי שיש ראיות הוא בכלל התאבד?
[youtube vdGsvzDqvvo]
אנסמבל השחקנים הנפלאים המככבים על המסך פשוט גדול ונהדר: מכריסטופר פאלמר המקסים והנפלא (הסופר הנרצח), דרך דניאל קרייג שעושה כאן תפקיד נהדר ושונה מדמותו כג'יימס בונד, (הבלש), ג'יימי לי קרטיס, שמזדקנת בחן רב על המסך (הבת), כריס אוונס, שנותן כאן הופעה מושלמת של גבר עשיר ומפונק (הנכד), אנה דה ארמס המדהימה והיפה, שלא הכרתיה קודם, אבל יצאתי מאוהבת, שהפנים שלה שמעטרות את המסך בקלוז אפ'S נפלאים, מביעות כל כך הרבה ללא צורך במילים. (המטפלת), דון ג'ונסון שגם הוא מזדקן לנגד עיני הצופה בחן גברי מסוקס (החתן), וכמו כן מייקל שאנון ,טוני קולט, לקיית' סטנפילד, קתרין לנגפורד,ו ג'יידן ליברהר – כל אחד מהם פשוט מאסטר פיס של משחק והצגת דמיות. תענוג.
זהו סרט שאם הייתי קוראת אותו כספר – אני חושבת שהייתי נהנית לא פחות.
אם תשאלו אותי, תעלומת רצח טובה נמדדת בכך שהצופה/קורא מקבל את כל הנתונים לאורך הדרך, חושב שהוא יודע את האמת, ואז מגלה שהיא אחרת משציפה, אבל לא מרגיש מרומה כי הפתרון היה שם כל הזמן לנגד עיניו. והשאלה רק מה אתה רואה ואיזה פרשנות ודגש אתה הצופה/קורא נותן לדברים.
וכשהסיפור טוב, הכל טוב.
מי צריך יותר?!
ובקיצור עדיף שלא אוסיף עוד.
אם אתם אוהבים ספרות קולנוע של מתח, בלש טוב. בין אם אתם חובבי הז'אנר הקולנועי הזה, ובין אם לא. שעתים נפלאות של אסקפיזם מובטחות לכם.
