רעבה תמיד למה? עוגת גבינה שוקולד אפויה ליאור שרף

עכשיו הקסם קורה… צריך כל הזמן לזכור לראות את התמונה הגדולה, ועדיין להתרכז בדברים הפשוטים. אלוהים בפרטים הקטנים. סיפור אהבה ביו גבינה לשוקולד

כל הזמן שואלים אותי,מאיפה הגעת לשם הזה של הבלוג ? למה רעבה תמיד ?

ca4f4e0b-9b91-445b-bf03-b9a15ec55f18

אחד הכללים המרכזים שהוטמעו בי, בצורה זו או אחרת, וששנים של תרפיה אפעס לא כל כך הצליחו לשנות, הוא להיות רעבה.

רעבה לאהוב, רעבה להצליח, רעבה לשלמות וכן גם במשמעות הפשוטה: רעבה לאכול טוב.

הקלישאה לפעמים פשוט צודקת, אוכל הוא פיצוי.

בארגון  וגם בבית אני רוקחת ומבשלת. וזה דומה, בחיי.

ברוב המקרים בחיי היומיום ההתמודדות העיקרית שלך היא בינך לבינך.

חושבת…חושבת..הופכת, ושוב  חושבת מה אני רוצה בסוף?

הרצון להצליח והפחד מהכישלון, שניהם משמשים בערבוביה ושזורים לאורך כל היום, השבוע החודש, והשנה.

אני מדמיינת את התוצאה (אין מצב לנפילה), מדמיינת איך זה ייראה בסוף – ומתחילה להתרגש.

עכשיו צריך ליישם, מה יהיו המרכיבים כדי שזה יצליח? צריך להתרכז!

מבחנתי בחיים, אוכל, עסקה או שינוי כיוון בארגון זה באמת אותו הדבר.

 צריך כל הזמן לזכור לראות את התמונה הגדולה, ועדיין להתרכז בדברים הפשוטים. אלוהים בפרטים הקטנים.

עכשיו הקסם קורה. לאט לאט, תוך ריכוז עצום בשילוב קשה של ראיה מערכתית ואבחנות מדויקות, וגם בתיקונים ובשינויים אחרונים כתוצאה מבעיות שצצו בדרך (אין סיכוי שיהיה קל), כך, לאט, לאט זה מתחיל לקבל צורה.

ליוזמה יש טעם עילאי. סידורים אחרונים, והצלחנו.

 השבוע שלי הוא גלגל ענק.  טיול סלונה על זה עוד תשמעו, שפעת, יום הולדת לחברה, יום הולדת לעוד חברה טובה, הופעה של קולולם, שיפוצים, עבודה, תלמידים פגישות.

וכמובן גם הבלוג.

 בעצם…באופן די מפתיע או לא (לרווחת מעריצי פרויד) זה מצליח, זה כיף וזה מרגיש נכון.

אני רעבה תמיד. מזמן הפסקתי לברר, לחפור, ולחקור לעומק למה וכו'. אינני קובעת את הכללים בעולם ואני מרגישה ברת מזל אם מצליחה להבין אותם ולפעול על פיהם.

1209a05b-1620-4b16-ba03-87f074acfcdc

 עוגת גבינה שוקולד אפויה – ליאור שרף

מצרכים: תבנית 22 ס"מ גובה 5 ס"מ (בתמונה זה קוטר 20 ס"מ פשוט יצאה גבוהה)

לתחתית:

200 גר' פתיבר שוקלד כהה או עוגיות אוריאו טחון דק דק.

חצי כפית קינמון.

120 גרם חמאה מומסת.

 מלית גבינה שוקולד:

1/2 גביע שמנת חמוצה (100 גרם)

כפית תמצית וניל

כפית נס קפה (של עלית הפשוט סטייל שנות ה – 80 לא מגורען)

240 גרם שוקלד מריר מומס.

750 גרם גבינת שמנת 30% (חחח לא הטעם שום שמיר או זיתים) טעם טבעי.

שלוש כפות אבקת קקאו 30 גרם.

קורט מלח

1 כוס סוכר (200 גרם)

3 ביצים גדולות

 אופן ההכנה:

 להכנה הקלתית

מחממים תנור ל 190 מעלות.

במעבד מזון טוחנים עוגיות עם קינמון (הכי דק שיש ממש אבקתי) מוסיפים חמאה מומסת מערבבים היטב, שופכים לתבנית ועם הידיים מהדקים לתחתית ולדפנות עד גובה כ – 3 סמ.

מכניסים למקפיא כ – 10 דקות מוציאים ומיישרים עם סכין את קו השפה של הקלתית בתוך התבנית כדי שיש קו אחיד. אופים 10 דקות מוציאים ומצננים. (מנמיכים תנור ל 150 מעלות).

 מלית גבינה שוקולד:

בקערה מערבבים שמנת חמוצה, אבקת הקפה נמס ותמצית ניל, למסה אחידה.

ממיסים את השוקולד מריר בבן מארי. מניחים להצטנן בצד לכמה דקות.

במיקסר עם וו גיטרה מערבבים את גבינת השמנת אבקת קקאו ומלח לגרד מהדפנות עם לקקן, להוסיף סוכר לערבב ולהוסיף את השוקולד המומס לערבב עד לאיחוד, מוסיפים את תערובת השמנת חמוצה ולערבב.

מוסיפים ביצים אחת בכל פעם ולערבב עד הטמעתן.

יוצקים את המסה לתבנית בעדינות…אופים 60 דקות 150 מעלות (בודקים ע"י הזזת התבנית שבמרכז העוגה רוטט סימן שהעוגה מוכנה)

מצננים בתוך התבנית כשעה בטמפ' החדר מעבירים למקרר ללילה רק אז לחלץ מהתבנית.  (אני מחמם עם מבער את התבנית ואז מחלץ בקלילות כמו עוגת מוס) ולא צריך לקנות בצ'יזקייק פקטורי….טעם פגז.

 c6bff241-88e8-4822-b49f-3369c9eed2f3

שלכן,

רעבה תמיד

נטע-לי כץ

רעבה תמיד - נטע-לי כץ
מנכ"לית בית ספר חרשן, מגישה לבגרות, גולשת גלים, גרגרנית, חולמת, רעבה תמיד.