רמיקס בעיצוב מוצר

בחורה עם מחשב נייד

.

יום שישי בבוקר. שמש חמימה ואתנחתא קלה בצינון המתיש שתפס אותי עוררו אותי לצאת מהבית ולנצל את ההזדמנות לקפיצה קטנה לתערוכה "רמיקס", המוצגת בגלריה החווה בחולון. את הבחירה דווקא בתערוכה זו אני יכולה להסביר בכך שלפני מספר חודשים התבקשתי להגיש כתבה בנושא רמיקס בשדה העיצוב למגאזין האינטרנטי ZOOZ. בהרצאה שהגשתי התייחסתי למושג רמיקס ובחנתי איך הוא בא לידי ביטוי בעולם העיצוב עם דגש על עבודות של מעצבים מקומיים, לכן, כשראיתי שנפתחה תערוכת עיצוב תחת השם "רמיקס" הייתי סקרנית לראות אילו עבודות מוצגות בה.

בכניסה לחלל על כן ציור ניצב טקסט תערוכה בו נכתב ש"העבודות הן פרי תהליך 'מעבדתי', בו התבקשו הסטודנטים ליצור מוצרים לשימוש יומיומי, תוך חשיבה על הפחתת הנזק האקולוגי הנגרם מהשלכת מוצרים לאשפה. חומרים שנאספו ממרכזי פסולת תעשייתית… עובדו בתהליכים שונים עד שאיבדו את הקשרם לאובייקטים המקוריים…"

המושג רמיקס, שנולד בתחום המוסיקה בשנות השישים המאוחרות, אכן מתייחס ביסודו לשימוש בחומרים קיימים וחיבורם מחדש באופן הנותן פרשנות אחרת למקור, אך שימוש בחומרים קיימים והצבתם בהקשר חדש התקיים ביצירות בשדה האמנות והעיצוב כבר בתחילת המאה העשרים, הרבה לפני שרמיקס הוגדר כמושג.

בתחום המוסיקה רמיקס יכול להופיע כפעולה של החסרה – פירוק של יצירת המקור לחלקים והרכבתם באופן שונה; הוא יכול להופיע כשכפול של חלק נבחר שוב ושוב כאקט של הדגשה; הוא יכול להופיע כהוספה של אלמנטים ליצירת המקור על מנת לייצר הקשר חדש; והוא יכול לא להשתמש במקור כלל אלא להתייחס אליו באופן סימבולי וע"י כך לקיים עימו סוג של דיון או עימות. אותו "סט חוקים" מתקיים גם באובייקטים בשדה האמנות והעיצוב.

אם ניקח לדוגמא את העבודות בתערוכה בגלריה החווה ניתן לראות פירוק של יצירת המקור לחלקים והרכבתם באופן שונה בעבודות של חיה זקס שהפכה פנימיות של צמיגי אופניים לחומר גלם לאריגת תיקים (1); בעבודה של יבגני שפושניקוב, ליאור למפרט ואוריאל עמר, שהשתמשו בצמיגי רכב ופנימיות משומשות ליצירת נעליים (2), או בעבודה של חירות שפירא שגזרה ותפרה שקיות ניילון של מותגים שונים למעילים צבעוניים (3);


(1 – 2 – 3)

שכפול של חלק נבחר שוב ושוב כאקט של הדגשה אפשר לראות בכורסת פקקים של גל דותן, שעשה שימוש בפקקי שעם והפך אותם משטח ישיבה בתוך כורסת עץ מוקפדת (4); הוספה של אלמנטים ליצירת המקור על מנת לייצר הקשר חדש אפשר לראות בתיקים של שמעיה זוהר העשויים מאריזות חלב שני ליטר ושאריות בדים; התייחסות לאובייקט קיים באופן סימבולי ניתן לראות בעבודות דוגמת שנדלייר של גל דותן שמציג גוף תאורה מקונסטרוקציית מתכת ועליה פתקי חשבונות מבית הקפה המקומי (5) ומתכתב עם ZETTEL 6 של אינגו מאורר. גם נועה שטיינברג מתכתבת עם אייקון בשדה העיצוב – כסא נדנדה שעוצב על ידי הזוג אימס – אך למול מגוון רחב של יוצרים שהשתמשו באייקון המוכר ויצרו לו הקשרים חדשים זו אינטרפרטציה חלשה. התכתבות מעניינת עם אייקון מתחום האמנות ניתן לראות בעבודתם של רעות בר נדר ומוטי ארד שמציגים פרשנות מעניינת לעבודותיו של ג'קסון פולוק בקערות עשויות משקיות מותגים משומשות שנשזרו ועברו הקשיה (6).

.

(4)

(5)

(6)

.

בתערוכה מציגים כ-20 סטודנטים מהשנה השנייה במחלקה לעיצוב תעשייתי מהמרכז לעיצוב ולטכנולוגיה באריאל. העבודות בתערוכה אינן אחידות ברמתן ולא כל פירוק, עירבוב והסתה של חומרי גלם ראוי לעמוד תחת הכותרת "רמיקס", עם כל זאת זו תערוכה מהנה שמוצגת יפה ושווה ביקור.

.

"רמיקס"; גלריה החווה, רח' המלאכה 40, (פינת רח' הנחושת) אזור התעשייה חולון; מוצגת עד 17.3.2012

בשבת  3.3.12 בשעה 11:00, יתקיים שיח גלריה עם אוצר התערוכה יואב קמש

.

* את ההרצאה שלי – "איך נראה רמיקס בשדה העיצוב" ניתן לשמוע במגאזין  – ZOOZ גיליון 4 –  "everything is REMIX" ; בעמודים 58-59.

.

.

מירב רהט
יוצרת, אוצרת, חוקרת, כותבת ומרצה אודות עיצוב-אמנות-תרבות ומגמות בעיצוב עכשווי. http://meravrahat.wordpress.com