מה כבר יכולה ההתחייבות לכתוב פוסט כל יום לתרום לי?

בחורה עם מחשב נייד

אז יכול להיות שאני מתחילה להבין מה בלוג כזה יכול לתרום לי.

כשאני קשובה (וזה באמת מה שההחלטה לכתוב פוסט כל יום עושה לך) אני מקבלת רמזים מהיקום על שמאל ועל ימין.

כתבה בחדשות על סבתא ונכד שמטיילים ביחד במזרח: הנכד מתפעל מהסבתא שמצליחה לתקשר עם אנשים מלאומים שונים, גילאים שונים ומצבים מגוונים. והיא באמת אישה מיוחדת: בכל דקה וחצי דקה היא מחייכת חיוך גדול, מה זה גדול? ענק!

אני נכנסת לאולם הפילטיס: שלום, הי, מה נשמע? נפגשות כבר כמה חודשים וזה מסתכם בזה. בשיעור האחרון יצא שחייכתי אל כמה משתתפות שאני לא מכירה, אולי אפילו בטעות. הופתעתי קצת מגודל ורוחב החיוכים הענקיים מכל הלב שקיבלתי בחזרה. מאז שאני זקנה אני לא מצפה שכל עובר ושב יתעניין בי, אבל אולי בעצם הלכתי עם זה קצת רחוק ועתה אני היא זו שלא טורחת להתעניין בעוברים והשבים?

אז הרמז של היום מתחיל בקלישאה הכה מדויקת: מאור פנים יוליך אותך רחוק וממשיך:

יוזמה היא הקלף הסודי של אנשים שמחים בכל הגילים, או לפחות זהו הקלף הסודי שאני בוחרת.

הזקנה שלכם
טוב, האמת היא שאני לא באמת יודעת איך זה להיות זקנה, למרות שאני זקנה. נראה די בטוח שאהיה זקנה גם עוד 20 שנה (כמו אימא שלי, שתהיה בריאה) ומה הקשר בין זה לזה? מסתבר שלהיות זקנה זה דינמי כמו להיות לא זקנה.