ריקי שחם – יש לי מבט של פרא בעיניים

אני כותבת לכם ממקום
שאין לי שם גדרות
ולא מעקות
ממקום
שאפילו הדבורים עושים בחפצי כבשלהם.
הציפור השחורה
בנתה אצלי קן
ויש לה כבר גוזלים
והיא עושה את זה אצלי
כדי שאני אוכל להמשיך לחיות.
הציפור השחורה לא תבגוד בי
וגם לא היער הגדול
וגם לא פעמוני הכנסיה
שאני שומעת מקרוב.
אני רק מתאבלת על התמימות שלי
שאבדה
ונצלבה על צלב
ואפילו הצפרדעים שבברכה
יודעים את זה
ורואים
את הסטיגמטה שיש לי
בכל הגופים
ולכן הם שקטים
אפילו שהיו צריכים לעשות רעש גדול.
אתמול ראיתי בעיני רוחי
נמרים ואריות
בתוך היער שלי.
אני לא פחדתי מהם
כי הייתי כמו דניאל בגוב האריות
וזה התרחש ביער הגדול.
פעם נולדתי באיזשהו מקום
ומטוס של אל על לקח אותי למקום אחר.
אז אני כותבת לכם מהמקום
שהמטוס הביא אותי אליו
ויש במקום הזה שמיים גבוהים
ושמיים בהירים בלילה
כי המקום שאני כותבת ממנו
אוחז במזבח
כמו שאוחזים בקרניים של השור.
המטוס של אל על
חזר למקום שהוא לקח אותי משם
וחשבתי על הטרנספר שעשו לסבתא שלי
כשהביאו אותה לגטו ורשה.
אבל סבתא שלי הייתה תמימה
ואני מתה לי התמימות
נותרתי רק עם מבט
של חיית פרא בעיניים,
שרצה כל היום בערבות
ושיעז
משהו
שיעז
להתקרב אליה.