ריקוד הצללים המאושרים – אליס מונרו

ריקוד הצללים המאושרים/אליס מונרו

Dance of Happy Shades/Alice Munro

מאנגלית: אורטל אריכה.

הוצאה: מחברות לספרות, 2014.

236 עמ'.

על אליס מונרו שמעתי לראשונה בשנה שעברה; בסדנת הכתיבה של אורי פרץ-שרון.

זה הספר הראשון של אליס מונרו שיצא לי לקרוא.

בספר יש רק סיפורים קצרים, אשר שונים האחד מן השני. יש יחסים בין בני המשפחה, חברים, אחיות ועוד.

אני באופן אישי נהניתי בכמה, ויש חלק שבכלל לא אהבתי.

אליס מונרו דאגה לצייר בפנינו תוך כדי הקריאה הרבה תיאורים, על הבית, על הבגדים שהדמות לובשת, והיה אפשר לדמיין את זה ולראות את זה כמו בציור.

"זה הבית שלנו, ידעתי כעבור רגע. הקפנו אותו בחצי סיבוב, והנה לפנינו הצד שאיש לא ראה בחורף, הדלת הקדמית שנותרה סגורה מנובמבר עד אפריל, ועדיין הייתה מרופדת סמרטוטים בשוליה סביב, כדי שרוח מזרחית לא תחדור פנימה." (מתוך "תמונות", עמ' 52).

"השמלה של נורה, כשהיא חוזרת – צועדת בכבדות על עקבים רבועים במורד המדרגות בפרוזדור – פרחונית יותר מכל שמלה שיש לאימא שלי, פרחים ירוקים וצהובים על רקע חום, מבד קרפ שקוף מתנפנף מסוכ כלשהו, וחושפת זרועות. זרועותיה כבדות, וכל חלקת עור גלויה מכוסה נמשים כהים קטנים כמו פריחה. שערה קצר, שחור, קשה ומסולסל, שיניה לבנות מאוד וחזקות." (מתוך "הקאובוי של האחים ווקר", עמ' 21).

בספר יש 15 סיפורים, והשם של הספר הוא כמו שם הסיפור.

אליס מונרו היא גם זוכת פרס נובל לספרות.

את הסיפורים שאני אהבתי מאוד נהניתי לקרוא. קריאה נעימה!  ריקוד הצצלים המאושרים