רותם סלע היא לא הבעיה, וגם לא סדר ההכנסה למעונות

הו, הא, מה קרה? רותם סלע רשמה את בתה לגן ויצ"ו וכל המדינה מוכה בתדהמה

בחורה עם מחשב נייד

עמיתתי הנכבדה ליאת עיני כתבה פוסט על המחאה שיצאה נגד בחירתה של רותם סלע לרשום את בתה לגן מסובסד.

הפוסט רהוט ועם רובו אני מסכימה במאה אחוזים, רק שלמיטב ידיעתי המסקנה אינה נכונה, בהחלט יש החלטות מגבוה שמדברות על מי זכאי להיכנס לגנים מסובסדים, ולא רק את מי מסבסדים.

להלן ציטוט מאתר משרד הכלכלה, לדף זה הופנתי ב"אופן הרישום" במעונות ויצ"ו, כמו זה שבו מתחנכת בתה של רותם סלע:

ד. ועדות קבלה:
במעונות ובמשפחתונים בהם מספר הנרשמים גבוה מהתפוסה המאושרת – תתקיים ועדת קבלה, בהתאם לנוהל ועדות קבלה, המפורסם באתר האינטרנט של המשרד  בכתובת:
www.economy.gov.il/meonot-yom
לוועדת הקבלה יש לצרף כל מסמך המאמת את טענות ההורים ביחס לקדימויות לקבלת ילדם למעון, בהתאם לנדרש בנוהל ועדת הקבלה, כולל תלוש שכר של אב + אם )מחודש מרץ 2014(, או מסמך אחר כמפורט בנוהל ועדות הקבלה. הורה שלא צירף את המסמכים הנדרשים יראו בו כאילו ויתר על קדימות בקבלה למעון.

כלומר, לו היתה אם חד-הורית שלבתה לא היה נשאר מקום במעון הנ"ל – היא היתה מקבלת את מקומה של הבת של רותם סלע, לפחות כך אומרות ההנחיות.

רוצים לדעת איפה באמת הבעיה נחה?

הבעיה נמצאת במציאות בה מספר הרוצים להשתמש במסגרות הגיל הרך של משרד הכלכלה הוא פי כמה וכמה ממספר המקומות הקיימים בפועל, כבר כתבתי על כך בעבר אבל הנה שוב הנתונים:

ישנו מחסור של כ-700 מעונות יום בישראל, המוביל לביקוש העולה פי שלושה על ההיצע למעונות, באזורים מסוימים… רק כשליש מבני 0-3 בישראל ישהו במעונות היום

הבעיה נמצאת במקום בו הורים המתפרנסים פרנסה סבירה, שלא לדבר על מתחת לזה, לא יכולים תמיד לממן שהות של יותר מילד אחד במעון, גם כשהוא מסובסד, בוודאי עכשיו אחרי שהצהרונים שוב התייקרו, ויום חינוך ארוך שוב נדחה:

כ–205 מיליון שקל יקוצצו מתוכנית הצהרונים… על פי חוק ההסדרים, חוק יום לימודים ארוך, שהיה אמור להיכנס לתוקף ב–2015 ולהיות מיושם בכל בתי הספר בשנת הלימודים הבאה, יידחה שוב בחמש שנים עד ל–2021 (תשפ"א) – 24 שנה לאחר שנחקק. (מקור "the marker")

הבעיה נמצאת כשנשים חד הוריות בוחרות שוב לא לעבוד, כי אין ידן משגת פתרון לילדים, וכשהמשק אינו בנוי לחצאי משרות, ומשרות מלאות הן כבר מזמן הרבה מעבר לשעות שפעם הוגדרו משרות מלאות.

לו היו מספיק מעונות יום, לו לשם שינוי היינו משקיעים בחינוך אחוז גבוה מהתקציב, היה מספיק מקום במעונות ויצ"ו גם לשמנא וסלתא וגם לחד הוריות, גם לצווארונים הכחולים וגם לאלו הלבנים, כל ילדינו היו מתחילים מאותו קו אפס (מניחה שתמיד יהיו הורים שימצאו את ההכי יקר, שבעיניהם גם הכי טוב, או שיעדיפו מטפלת ביתית או אם שנשארת בבית, אבל סביר שהרבה הורים יבחרו להשתמש במעונות הטובים שבפיקוח ובסבסוד משרד הכלכלה, אם רק תהיה להם אופציה שכזו), המשק היה מרוויח עוד משרות וגם פחות נתמכים.

אז כן, הבעיה היא בהחלטות מלמעלה, אבל ההחלטות צריכות להיות – יצירת מספיק מקומות ומעונות כדי לענות על הביקוש, ולא עוד קשיחות בועדות קבלה.

 

IMGP5567בתמונה – דולב מתחיל שנה חדשה, 1.9.14

תוספת: אחרי קריאה בטור של עילם טייכר אני מבינה שהבעיה העיקרית היא אכן חוסר במקומות אבל לצידה ישנה גם בעיה של חוסר עמידה בתנאים שמיועדים לסדר את רשימת הכניסה על פי זכאות וקושי, לפחות בתל אביב.