מלמדת ארבעה שיעורים בתל אביב, דוהרת ברכבת, מכינה צהריים לילדים ונוסעת לעוד שני שיעורים בתל מונד. בלי אוויר, מעמיסה ציוד לאוטו ונוסעת לתל אביב. הדרך מתארכת, נוספות עוד ועוד דקות ואני מבינה שמאחרת, נושמת, אומרת לעצמי שעשיתי הכי טוב שאני יכולה. מחשבה על מידת המאמץ שאני מוכנה לעשות על מנת להגיע.
מגיעה, חניה, הבניין הלא נכון, רצה, מחליפה בגדים, נכנסת, מתיישבת. "יום עיון לבלוגריות של סלונה", אני כאן, פנים מוכרות, מחייכות, בהדרגה מרגישה יותר ויותר שייכת וההרגשה היא טובה. שולפת מחברת, מקשיבה ומבינה שממש באתי ללמוד, לקבל.
יערה די סגני דיברה על מבנה של פוסט, כללי כתיבה, נראות של פוסט והפצתו. דבריה מלווים בדוגמאות ובמצגת בהירה וממוקדת. בנדיבות היא עונה לשאלות ואני שמחה על כל הרחבה והעמקה.
יסמין לוי, בשפה רהוטה ומגוונת סיפרה לנו מה עשוי להשפיע על הפוסט שלנו להיות ויראלי, אילו שאלות שווה שנשאל את עצמנו לפני הכתיבה ומה גורם לאנשים להקליק ולקרוא פוסט לעומק. ההרגשה היא שמתוך המון ניסיון, יסמין פיצחה כללים שונים ואותם חלקה עימנו, ממש שיתפה במסקנות שניתן ליישמן.
פני רבינוביץ נתנה לנו כללים לצילום תמונה טובה ודיברה על חשיבות התמונה בפוסט. הרצאתה הייתה מלווה במצגת של תמונות נהדרות ומקצועיות. מהתמונות עולה יצירתיות רבה, צבעוניות נהדרת והעמדה מיוחדת של הקינוחים מעשה ידיה. כולן ישבו מורעבות והגיבו בהתפעלות, הן לתמונות והן לתוכן שלהן. כנמנעת ממתוקים שכתמותי, התרשמתי יותר מהתמונות עצמן ונדהמתי מהביצוע.
רונית הבר פתחה בהבחנה שבין יח"צ לבין פרסום. נתנה לנו שיעור ב"מה כן ומה לא" מבחינה אתית והסבירה על הדגשים אותם יש לקחת בחשבון בעת כתיבת תוכן מסחרי ושיווקי. ציידה אותנו באמירה משמעותית אודות שמירה על האמינות שלנו.
התכנים היו מחדשים עבורי, מועילים ולבטח שימושיים. אני כל כך שמחה על המאמץ שעשיתי כדי להגיע ל"יום עיון", עורר בי רצון להגביר את הכתיבה שלי וחשק לחלוק. יצאתי וערכתי רשימה של נושאים אישיים עליהם הייתי רוצה לכתוב ולהעלותם בבלוג שלי. נהנית מהכתיבה, מהביטוי בכתב וכעת מרגישה שקיבלתי דחיפה לכתוב יותר, לשתף ולחלוק יותר. מרגישה שקיבלתי מעין אישור להביא את עצמי, לכתוב ולהכניס את הקוראות לעולמי. מגלה כמה יש לי וכמה עולם החוויות שלי עשיר ומלא.
מלאת תודה והערכה על הלמידה, ההזדמנות ועל תחושת השייכות.