רובי ונונו מסביר כי למען האמת, הוא לא מאשים את האזרחים בכל הלכלוך הזה. אבל מי אשם? כנראה שהמדינה..שמירה על איכות הסביבה מתחיל בחינוך ושלא מחנכים את הילדים בבית ספר למחזר או לזרוק לפח זו התוצאה..כל הפארקים והשמורות הכי יפות של המדינה נראות בחודשי הקיץ כמו פח זבל אחד גדול אחרי שעשרות ומאות מבקרים ביקרו בהם..החל מהכנרת ועד לשמורות היפות. אפשר למצא שקיות זרוקות, מגבונים, כוסות ובקבוקים, גפרורים ועוד..
לכלוך רב, אשפה ושפכים ברחבי ישראל באים כתוצאה ישירה מהפעילות האזרחית וגם התעשייתית.
השינוי בהרגל החיים של תושבי ישראל, זינוק בכמות התושבים בישראל בעשרות השנים האחרונות, עלייה בתוחלת החיים בישראל ואף הדרישה לטיפול איכותי בניקיון הרחובות ובאיכות הסביבה מטעם התושבים השונים, הביאה את העיריות והמדינה לחפש אחר גורמים מקצועיים המסוגלים לעמוד בדרישות השונות.
משנות ה – 80 ועד היום, עומד רוברט ונונו במשימה על שמירת איכות הסביבה ולא מעוניין לנוח לרגע: "הדרישות הן גבוהות, הכמות היא גדולה, יש חוקים, יש תקנות עזר עירוניות, מאות עובדים ומנהלים…זה אף פעם לא הפחיד אותי, ההפך, אני שואב את הכוח שלי מהידיעה ששמרנו על איכות הסביבה כל יום מחדש".
בישראל כמו בישראל, לא ניתן שלא לחפש אשמים לכמות ורמת הלכלוך.
מלבד הגידול הטבעי, מחזה של זריקת אשפה ברחובות, בחופים ובחפצים, זריקת חומרים וחפצים שונים לצינורות הביוב שלנו הפכו לדבר שבשגרה – מעלה את השאלה: האם האזרחים אשמים?
רובי ונונו – התושבים לא אשמים בלכלוך של הקיץ?
