רגעים שקטים…

בחורה עם מחשב נייד

 

ברגעים שקטים כאלה בהן שתי הקטנות ישנות והבעל עסוק השד יודע במה אני מרגישה איך מחשבות עולות ומציפות אותי

ברגעים אלו בהם לזמן קצר איני אחראית לשום אדם פרט לעצמי ולהרהורי אני תוהה אודות החיים ומה הם טומנים בי

לעיתים רגעים אלו מלאים צער, געגועים או שטף בלתי פוסק של חובות וטרדות החיים, דברים שעלי לעשות, להספיק…

ולעיתים הם מלאים תקווה ואמונה שאמצא את הדרך הנכונה עבורי, שאדע איך לשלב בין הגשמה עצמית וקריירה אל מול משפחה וזוגיות ושהכל איכשהו יסתדר עם התקציב החודשי…

לא פעם אני תוהה כמה אנשים בחתך הגיל שלי שחפצים באמת להגשים את עצמם, להינות ממה שהם עושים ולא רק להסתדר עם מה שיש באמת מצליחים בכך, מצליחים להתמודד מול הטיעונים ההגיוניים שזורמים מסביב כמו: עבודה בטוחה, חסכון לבית, יציבות וכדו'. אני מודעת לכך שזה לא קל ויש לי פחדים משלי, אבל אני כ"כ מאמינה שהדרך הנכונה היא לעשות את מה שטוב לך בכל התחומים כולל בעבודה.

עד היום לא היה לי טוב, כלומר היו רגעים טובים, היו רגעים שלווים והיו גם כאלה שגרמו לסיפוק אמיתי, אך לעומתם חנקו אותי הבירוקרטיה וההגבלות ומילאו בתיסכולים כמו כן החובה להכריח אנשים לקבל ממני עזרה שאבה ממני כוחות רבים ודלדלה את המשאבים כך שלא נותרו בי כוחות עבור עצמי ומשפחתי…

עכשיו כשאני ב"חופשת לידה" אני מהרהרת מנסה למצוא את הדרך לשלב בין רצונותי וצרכיי ובין הצרכים הדוחקים של ביתי הקט…