קשר משפחתי- קומדיה צרפתית מצחיקה ואנושית

קשר משפחתי

Otez-moi d’un doute

Just to Be Sure

סרטה של
קארין טרדיו , Carine Tardieu

[youtube KzfvCyfMboQ]

ארוון, אלמן בן ארבעים וחמש, הוא מומחה לפירוק פצצות. כן, יש מקצוע כזה ומסתבר שבאירופה עדיין טמונות באדמה מספיק פצצות מהמלחמה ההיא. חייו, אף הם דומים לשדה מוקשים. הוא מגלה בדרך מקרה שהאיש שגידל אותו אינו אביו הביולוגי, ומתחיל לחפש אחריו. כשהוא פוגש את ז'וזף, גבר שרמנטי שגר לא רחוק, הוא נשבה לא רק בקסמיו אלא גם בקסמיה של אנה, הקשורה לשניהם. וכאילו לא די בכך, ז'ולייט, בתו של ארוון, בהריון ומסרבת לומר ממי.

סרטה הארוך השלישי של קארין טרדיו הוא קומדיה צרפתית פיקחית ומשעשעת. בכורת הסרט היתה במסגרת 'שבועיים של הבמאים' בפסטיבל קאן, מטפל בנושא הרציני ביד קלילה וטרדיו מגייסת למשימה צוות משובח של שחקנים.

את השחקן פרנסואה דמיאן, המגלם את ארוון, זכרתי מהקומדיה המעלפת "משפחת בלייה" בתור האב החרש והחרמן. דמיאן, שחקן בעל גוף מוצק, רחב כתפיים והניגוד בין מראהו לבין האופי השברירי, הרגיש והעדין שלו מרתק בעיניי. המשיכה הגופנית והקשר הרומנטי, שנראים בלתי אפשריים, בינו לבין אנה, הרופאה הקשוחה כלפי חוץ והפגיעה בפנים, הפיצה ניצוצות. השחקנית המגלמת את אנה, ססיל דה פראנס, משדרת הן בגרות והן סקסאפיל צרפתי משובח.

הבמאית קארין טרדיו סיפרה שקיבלה את הרעיון מסיפור של חבר מברטאן, בעקבות מותה של אמו, הבחור בן ה-50 מגלה שאביו הוא לא אביו הביולוגי. הוא שוכר בלש שאחרי כמה חודשים של חיפוש מוצא את אביו הביולוגי. איזה זקן שגר גם הוא באותו חבל ארץ. האב והבן מגלים חיבה מידית אחד לשני ומפתחים יחסים מאד הדוקים. מבלי לעדכן את האב השני. היום ולאחר הרבה התפתחויות לאותו חבר יש עכשיו שני אבות. היא הוקסמה מהסיפור וביקשה את אישורו להיעזר בו כסיפור רקע.

הקולנוע שופע סיפורי אמהות ובנות, פחות בין ילדים ואבות. הסיפור מורכב, מכיל רגשות, מתח, חמלה והזדהות אך לא נעדר אלמנטים קומיים הבאים בעיקר לידי ביטוי בתזמון נכון של משפטים, דמויות קריקטוריות והמוזיקה שתמיד בונה אווירה. כל אלו למול הנופים המדהימים של ברטאן המרחיבים את הלב.

הבימאית נשאלה פעמים רבות, מדוע בחרה מקצוע כל כך לא שגרתי לגיבור כמפרק פצצות/חבלן. היא ספרה שמתחילת הכתיבה היה לה דימוי בראש על איש שמחפש, שחופר באדמה ומחפש פצצות נסתרות בו בעת שכל רגע בחייו הוא כפצצה מתקתקת: מי יודע סוד? מתי יתגלה? איך זה ישפיע על כולם? מי יגלה למי? לחפור באדמה זה לחזור לשורשים באופן מטפורי, להגיע לסודות עם פוטנציאל נפיץ.

כבר מהסצנה הראשונה אנו עדים לגבר השולט בכול. במשפחה שלו- בתו, אביו, העובדים באזור העבודה שלו. בתו, בהריון מתקדם, גרה איתו ומסרבת לגלות מי האב. מבחינתה הוא לא ידוע. מצד אחד האב נדחף למקום לא שלו ומתערב בדרך די מעצבנת לגלות מי האב, ומצד שני, המוסר כפול כי ברגע שמבין שאביו אינו האב הביולוגי, הוא אינו רוצה לדעת מי הוא. אחר כך הוא כמובן מתפתה, שוכר מן בלשית/פסיכולוגית מגוחכת, ומאותו זמן צריך לחלק את תשומת הלב ולהתחיל לשחרר.

בזמן שארווין נע בין האב המאמץ המקסים והשרמנטי, שאוהב את הים וספינת הדיג שלו, לבין האב הביולוגי, האינטלקטואל האקטיביסט, מתפתח בינו ובין אנה סיפור אהבה מתוק/ מריר, המקבל תפנית טרגי/קומית ביחסי חתול ועכבר, עקב כל הסודות. בין השניים ארוטיקה מתפרצת עוד מהמפגש הראשון ביניהם בתאונת דרכים, תחת גשם שוטף באישון לילה. כשהיא גואלת מייסוריה בזריקה חיה שפגעה, הוא חושב שהיא וטרינרית ושואל מה הזריקה. תשובתה הלקונית- "שאנל 5 ", לא מאחרת לבוא.

אין זה סיפור של רומן פרק ב' קלאסי שכן הוא אלמן שנים רבות והיא, אנו רק יכולים להסיק, שבעת אכזבות משקרים. זהו רומן של אמצע החיים, סוג אהוב עלי במיוחד.

ארווין שומר את הקושי בגילוי האב הביולוגי מאביו המאמץ מכיוון שהוא אוהב אותו. הוא מוקסם מהאב החדש המספר על הפגנות היסטוריות בהן היה נוכח, אך אוהב אהבה עזה את האב המאמץ שאוהב אותו בחזרה באותה המידה. הוא נסחף אחרי המשפחה החדשה וממשיך להגן ולאהוב את המשפחה הישנה. האב המאמץ לומד להתקרב לבתו ולמצוא דרך לשחרר אותה.

נושאים לא פשוטים המטופלים בדרך הקלילות הקומית ודיאלוגים מהירים ושנונים. כל הזמן עולות שאלות ולוקח זמן עד שכולם מגלים את התשובות, אלמנט האופייני לקומדיה דלארטה.

את הקומדיה יוצרת המוזיקה שתמיד אחראית העיקרית על האווירה. בפסקול הסרט, בנוסף למוזיקה מקורית, קטעים מן הקונצ'רטו למנדולינה מאת ויולדי, בקטעים מתוך האופרה "חליל הקסם" של מוצרט, השיר "בתי" Ma fille בביצוע הזמר שחקן סרז' רג'אני ובשיר "צ'יריבים צ'יריבום" בביצוע האחיות בארי ביידיש.

כפי שארווין לומד לשחרר כך גם האבות יילמדו. אף אחד לא רוצה לאבד אף אחד והאהבה מחברת בין כולם.

קומדיה חביבה ומומלצת!

על השחקנים:

פרנסואה דמיאן

שחקן ממוצא בלגי שעשה קריירה מצליחה בצרפת. החל את דרכו בטלוויזיה, את שמו קנה בתכנית של מצלמה נסתרת. החל משנת 2000 הופיע במעל ל- 30 סרטים. היה מועמד פעמיים לפרס הסזאר לתפקיד הראשי, ופעם אחת לתפקיד משנה. מסרטיו המוכרים גם בארץ: "משפחת בלייה", "העדינות" לצידה של אודרי טוטו, ו"קומדיה אלוהית".

ססיל דה פראנס

ילידת בלגיה שעשתה קריירה מפוארת בצרפת. היתה מועמדת ארבע פעמים לפרס הסזאר לשחקנית הראשית, זכתה בפרס השחקנית המבטיחה ובפרס שחקנית המשנה על שני סרטים שביים סדריק קלאפיש, ואף הנחתה את הטקס באחת השנים.

מבין סרטיה המוכרים: "כסאות מוזיקליים", "סוד", "הילד עם האופניים" של האחים דארדן. הופיעה בסדרת הטלוויזיה של פאולו סורנטינו "האפיפיור הצעיר" לצידו של ג'וד לאו.

אודות הבמאית קארין טרדיו

לאחר לימודי קולנוע בפריז עבדה טרדיו כעוזרת במאי במספר רב של סרטים ושל סרטי טלווזיה. טרדיו החלה לכתוב תסריטים לטלוויזיה. בין השנים 2002-2004 ביימה שני סרטים קצרים שהוצגו בפסטיבלים בינלאומיים. ב-2007 יצרה את סרטה העלילתי הראשון "הראש של אמא", אותו כתבה ביחד עם מישל לקלר. סרטה השני נקרא בארץ "סביונים" (2012), במקור נקרא הסרט "הרוח בשוק רגלי", הוא עיבוד של נובלה גרפית מאת הסופרת רפאלה מוסאפיר.

הסרט "קשר משפחתי" זכה להצלחה רבה בצרפת.

יוצרים

בימוי: קארין טרדיו Carine Tardieu

הפקה: אנטואן ריין, פבריס גולדסטיין Antoine Rein, Fabrice Goldstein

תסריט: קארין טרדיו, רפאלה מוסאפיר, מישל לקלר Carine Tardieu, Raphaele Moussafir, Michel Leclerc

צילום: פייר קוטרו Pierre Cottereau

עריכה: כריסטל דווינטר Christel Dewynter

מוזיקה מקורית: אריק סלאביאק Eric Slabiak

משחק

ארוון: פרנסואה דמיאן Francois Damiens

אנה לבקין: ססיל דה פראנס Cecile de France

באסטיה: גי מרשאן Guy Marchand