דמיינו פרוסות עסיסיות של בשר אדום טרי, עם ריח הצייד שמכה לכן ישר לתוך האף, מונחות מולכן על הצלחת בשכבה עבה מתובלת קלות במלח גס ופלפל, ודורשות שתעמיסו אותן לפה עם הידיים. אצל הגברים זה יעיר את הניצוץ של האדם הקדמון, שמתחבא מאחורי שכבות של הגבריות החדשה שהצמיחו כתוצאה מביות נשי במשך דורות ארוכים. לראות אותם שוכחים את כל כללי הנימוס האפשריים ומפרקים בשר בתאווה כאילו אין מחר, יזקור לנו, הנשים, את הפטמות ויאיר את הרצון האחד והיחיד – להתמסר לגבריות המתפרצת.
הקרפצ'ו המזקיר ביותר
העולם המודרני והמתורבת הכיר את המונח "קרפצ’ו" לפני חמישים שנה, דווקא בזכות אישה איטלקייה אחת שטענה כי הרופא שלה הורה לה לאכול בשר נא. אבל, כמו כל מנה שעברה את גבולות המדינה שבה הומצאה, וכמו כל מאכל שהסתובב וספג השפעות מקומיות, גם הקרפצ’ו קיבל טוויסטים מקומיים. את האיטלקיות כולנו מעריצים, גם אני, ואת הבשר רובכן הגדול אוהבות – אז בואו ותראו איפה מצאתי את הקרפצ’ו המזקיר ביותר במטרופולין הישראלי הראשון – תל אביב.
את הקרפצ’ו האיטלקי האמיתי מצאתי ב"פרונטו", האגדה האורבנית העתיקה, שם מכינים אותו מפילה בקר ומגישים עם שמן זית, לימון, ו"רוגטה ופרמיזאנו" (52 ₪). האווירה הרומנטית של המסעדה עשתה לי "גורו גורו" סקסי בתוך הבטן ומתחתיה גם ללא הקרפצ’ו, כך שגם אם הייתי מגיעה לשם עם יצור טבעוני אוכל גבינות – הייתי יוצאת משם שלו לחלוטין.
קרפצ’ו יוקרתי ואיכותי במיוחד אכלתי ב"יועזר בר יין", שם מכינים אותו מפרוסות בקר עבות ועסיסיות ומגישים יחד עם שמן זית, מלח גס, פלפל ועלי אורוגולה עם פיסות פרמזן בצד. "הקרפצ’ו הכוחני" של יועזר מגיע במשקל 90 גרם, עולה 98 ₪ ואם תרצו אותו בתוספת כמהין – תשלמו 128 ₪. מה שבטוח הוא שהאווירה העתיקה עם הקירות הלא מסוידים של המבנה, שהיה פעם אורוות, יחמיא מאוד לאכלנות הפראית המתבקשת.
בקרפצ’ו בלתי מרוסן ושערורייתי נתקלתי אצל אייל שני ב-"הסלון", שם הקרפצ'ו מגיע יחד עם השף, שבהתחלה מטיח את הבשר ישר על השולחן והבשריות ניתזת לכל עבר. אחרי זה המנה החלבונית העתידית שלכן עוברת השטחה, ליטופים ותיבול נונשלנטי ו-וואללה, חלומו של כל קרניבור! החוויה מתעצמת עוד יותר כשמקלפים את הבשר ישר מהבר ושמן נוזל על הידיים. לי זה הרגיש כמו רומנטיקה קדומה למתקדמים.
קרפצ’ו עממי אבל צבעוני אכלתי ב"קרפצ’ו בר" התוסס באבן גבירול, שם קיים שלל רב ביותר של מיני קרפצ’ואים שאפילו לא דמיינתן כי הם קיימים. אחד המקוריים הוא ללא ספק קרפצ’ו רוסיני (49 ₪), שמוגש ממולא בכבד אווז כבוש ומתובל במחית פטריות כמהין, פיסטוקים קלויים וחומץ. איכות הבשר לא בשמיים, אבל המנה הזאת תהיה ידידותית לנסיכה עדינה החוששת מבשר נא, אבל בכל זאת מסוקרנת לנסות. סקרנות זה טוב, עדינות זה כבר עניין של טעם- מה שבטוח הוא שריחות הבשר החי יעשו את הנדרש.
ב"רק בשר" תמצאו את הגרסה הזולה ביותר של הקרפצ’ו התל אביבי (18 ₪), אבל מצד שני גם את רמת הבשר ה"פושרת" ביותר. המקום הזה מומלץ ביותר לארוחות שחיתות של חבר’ה, גם בגלל האווירה הקלילה, גם בגלל המחירים הזולים וגם בגלל הקונספט הידידותי, לפיו אתן בוחרות את גודלו של נתח הבשר שתרצו לפרק, בליווי מקצועי צמוד מאת קצב ידען.
מולקולות פרה-תרבותיות
יש משהו יצרי, פראי וקדום בגבר שמפרק בשר אדום נא. הסוד כנראה טמון בשילוב של האנזימים עם החלבונים, שיחד משחררים את המולקולות הפרה-תרבותיות של המוח הגברי. אני לא בטוחה שנגלה להם את זה אי פעם בפנים, אבל – כל שוביניסטית קטנה שיושבת במוח פמיניסטי נפוח תתרגש למראה המלבב של קריעת הבשר עם השיניים ולעיסה קולנית חסרת בושה.
