קריאת השכווי.

בחורה עם מחשב נייד

image

אני חייב להודות חיי אף פעם לא היו טובים , לא גרתי בחצר גדולה , ולא ישנתי על קש נקי . לא התרוצצתי חופשי ולא ליקטתי אוכל מהדשא . חיי היו אפורים ומשמימים וכללו , שינה ,אכילה ועמידה בכלוב הברזל הקטן כשאני מתחמק מ"מתנות" שניתכו עלי, מידידי שנולד שעתיים לפניי, וחיי ממש מעלי מעלי, כי ככה זה שאתה תרנגול בכלוב .
קיבלתי את כל זה , אומנם לא בשמחה אבל קיבלתי את זה . כולל העובדה שמן הסתם לא אאריך ימים . אבל לפני שלושה ימים החלה תחושה לא נעימה להסתובב בין הכלובים, מן רחש כזה של חוסר אונים ופחד עוד יותר מן הרגיל. זה החל כאשר אחד התרנגולים בשורה העליונה קרא "יום הכיפורים , שמעתי אותם מדברים על יום הכיפורים " . יום הכיפורים היה מושג שגילם בתוכו את האימה הגדולה ביותר עבורנו ,אפילו יותר מ ״חגים״ תקופות בהן נעלמו מאות מאיתנו . הסיפורים שעברו בדרך לא דרך חזרה לסוללות סיפרו על רעש בלתי נסבל , על התעופפות בלתי טבעית ואימות אחרות לכן כאשר הרגשתי כי אני נשלף מתאי ומוכנס יחד עם עוד עשרים תרנגולים מבוהלים לתוך הארגז נלחצתי . ובפעם הראשונה מאמת התחלתי לפחד, בעיקר מפני ששמעתי את מילת אימים "כפרות" .
מה אומר לכם אנשים יקרים אתם אכן בעלי חיים מוזרים . הגעתי אחרי נסיעה מעייפת לחצר ענקית , מלאה בקולות וצעקות של גוזלי אדם ( נכון ? בני האדם הנמוכים הם גוזלים לא? צעירים אני מתכוון) . אחרי כחצי שעה הוצאתי מהארגז והונפתי על אל , אדם אחז בי בכוח ברגליים עד שכמעט נשברו , הוא החל מסובב אותי מעל ראשו של גוזל אדם אשר צעק בקול . גם אני צרחתי , מפחד ,מכאב . וזהו אחרי דקות ארוכות הכל הסתיים, גם חיי הסתיימו ועכשיו אני מוטל בין כל חברי נזרק כדבר מיותר ומנוצל שאין בו צורך יותר .

 

https://www.facebook.com/KaparotBematbeot
טוב , אני יודעת,אולי נסחפתי קצת בתיאורים , אולי לא ככה היה מתאר את חייו וחוויותיו תרנגול צעיר. ונכון מדובר בבעלי חיים אשר מובלים לשחיטה בכל מקרה , ולסיים את חייך במשחטה אינה חוויה נעימה כלל וכלל, ואלי העוף אינו נזרק לזבל אבל למה להוסיף חטא על פשע.
לאכול אולי אוכל להבין , אם כי לא אכלתי בשר כבר מעל לעשור , אבל למה גם להתעלל . אין אדם שישכנע אותי כי להניף בעל חיים לסובב אותו מעל ראשו של אדם אינו פוגע בבעלי החיים אינו מכניס אותו למצוקה. אז בבקשה מכם המירו את המנהג הזה בתרומה . שהרי איך אדם יכול לטהר עצמו מחטאיו להתחיל שנה חדשה צחורה ונקייה כאשר התחיל אותה עם גרימת צער וכאב ליצור חי אחר.

 

 

סיפורי הדרור
בגיל 42. יצאתי למסע ... עם ארבעים נשים מופלאות. אחת מהן אמרה לי אם את כותבת אם יש לך מה להגיד לכי לסלונה... מאז סלונה ואני עברנו המון תהפוכות. אבל עדין אני כותבת. ועדין יש לי מה להגיד אז אני פה ומקווה שאתן רוצות להקשיב.