קיץ ללא גברים / Siri Hustvedt

מה דעתי על הספר? גם הוסטוט וגם אני יצאנו מבולבלות

בחורה עם מחשב נייד

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג שלי יומנה של טכנאית ציפורניים. אשמח אם תגיעו גם לשם

 

ככה זה עובד: לפעמים את לא יודעת אם למרוח אדום, סגול או לק ירוק. אותו דבר עם ספרים – לפעמים את לא יודעת אם לכתוב רומן, נובלה או מסה עיונית. לפחות זה מה שקרה להוסטוט. יצאתי מבולבלת. לא יודעת אם אהבתי את הספר או לא, אם אמליץ עליו הלאה ואולי לא. אני רק יודעת שיצאתי מותשת. למה?

השערה אחת קשורה בעובדה שלאחרונה המוח שלי הפך ל open space, והמידע שנכנס לתוכו מתרוצץ בחלל העצום עד שמוצא כסא פינתי ומתיישב. השערה אחרת היא שהספר פשוט לא זרם לי, שנתקע, שהרגשתי שרוב הזמן הוא מתקשר עם מישהו מעל הראש שלי.

עקרונית אני קצת חושדת בסופרים שעסוקים מאוד ב name dropping. למשל: תומאס ברנהרד, פלוטרכוס, ו-וויליאם ג’יימס הם רק שלושה מתוך השמות שהוסטוט זרקה בנונשלנט בחצי פיסקה אחת. אז ב- 203 עמודים? תיסקלו אותי בכיכר העיר אבל אני ממש צריכה להיכנס לויקיפדיה בשביל חלק ניכר מהשמות, ולצערי קרה שבדיוק צבעתי את השיער ואני בלונדינית ולא ממלמלת את משנתם של ויטגנשטיין, רולן בארת, מרטין היידגר וחברים נוספים מתוך שינה.

ומילה על הסיפור עצמו – לא הצלחתי להזדהות, להתרגש או להתעניין באף דמות מסוימת. בקיצור, השתעממתי רגשית. ובדיוק כשהגעתי להבנה הזו באופן חד משמעי (בעמוד 103), הוסטוט, בעלת כוחות כישוף וקריאת מחשבות כתבה: “בקרוב, אתם אומרים, נגיע לגשר או פרשת דרכים. יהיה אקשן.” לקח לי רגע להבין שזו לא מטפורה ולא אמירה פילוסופית של אחד מהחבר’ה, אלא פנייה ישירה אליי, הקוראת טרוטת העיניים. העובדה היא שכל פעם שחשבתי שהספר סוף סוף מתניע עלילתית, הסיפור נעצר והתעכב ממושכות על דיון פילוסופי שאמנם מעניין בפני עצמו אבל לא רגע לפני שמסתבר מה קרה לאליס, חביבת הקהל.

החלק שהכי נהניתי בו היה כשנפלו לחיקי משפטים שגרמו לי עונג אמיתי ויכולתי לרבוץ עליהם לא כי אני מנסה להבין איך לעזאזל קוראים לבן-אדם הזה שמצוטט אלא כי יש שם שורה שהיא eye opener או מרגשת באופן מיוחד.

חברים, אולי אני under-qualified בשביל הספר הזה, אבל בהחלט הראיתי שאני מכירה כמה מושגים באנגלית.

הייתי שמחה לו הספר היה חלק יותר, נטול מהמורות, לוקח אותי בחשבון ולא מסמן אותי כאחרוני המטומטמים. ואכן, אתן לכם פיסה מעולמי: בלק, בג’ל, וגם בבניית ציפורניים – כשהשכבה הראשונה לא מרוחה כל כך טוב, קשה מאוד להחליק את השכבות העליונות. בקיצור, כשהזרם לא זורם, כשאין קשר בין ימין לשמאל, למעלה ולמטה אין דרך לעשות כאילו. במקרים כאלו אני מורידה ומורחת מהתחלה.

 

לפעמים את לא מצליחה להחליט אם את כותבת רומן או מסה עיונית

 

 

לפייסבוק של הוצאת עם עובד

בברכת שיוף קל ונעים

 מרב, טכנאית הציפורניים שלכן

_________________________________________________________________________________

אני מקבלת בבית במעוז אביב, מוזמנות/ים להתקשר 0528-800-416

 

 

מרב שני
צורכת ספרים לוורידים. עורכת לשון. מילים מוגבלות כל כך אבל כשהן מצליחות לדייק לרגע, זה אושר אחד קטן.