בוקר. ערב שבועות ואני במטבח מכינה ומבשלת לארוחת חג השבועות. לפתע הודעת ווטאפ נשמעת. אני פותחת את הטלפון וליבי נצבט מהתרגשות. חברה טובה של אמא שלי ז"ל, מבקשת ממני את המתכון של הפלצ'ינטה- הפשטידה הכי טעימה שאכלה.
דמעות של שמחה מציפות את עיניי ותמונת הפשטידה מופיעה מולי עם טעמה המופלא. פלט'ינטה זה היה שמה, פשטידה עם גבינות רבות (מה שנשאר במקרר) ועוד מרכיב מיוחד שאמא תמיד הוסיפה: הפירה!
שיניתי תפריט לארוחת החג והתחלתי להכין פלצינטה. את הראשונה הכנתי לפי המתכון המקורי. לפשטידה הנוספת כבר הוספתי פטרוזיליה ופטריות . כמובן לא שכחתי את המרכיב המיוחד: הפיירה.
הכנסתי לתנור ולאט לאט הבית התמלא בריח של פעם, ריח של עוד עם הרבה זכרונות.
אחרי שהפשטידה הייתה מוכנה התישבתי ליד השולחן עצמתי את עיניי ואכלתי לאט לאט, ביס אחר ביס ונהנהתי מהטעם של פעם. הטעם של הזכרונות. איזו תחושה מופלאה לשחזר זכרונות ולהרגיש אותם כל פעם מחדש.
חג השבועות היה לי טעים הפעם במיוחד!
המתכון:
