קח ממני החלומות, שלא יתגשמו בכלל…
קח ממני האשליות, שלא אחשוב אמת הם או אולי…
קח ממני הכל, בכל מקרה הכל מסובך, ממש לא אפשר…
קח ממני התקווה, היא לא שלי אלא של ברי מזל.
והיום יהיה, יום הולדתי החדש, בו נולדתי מחדש….
אתחיל להבין, שאיני מבין, ואולי כבר לעד לא אבין, דבר.
ואם המזל יבוא לבקר, אעשה הכל כדי, לקבלו להיות מוכן.
אך הכאב ישאר צרוב, בתוך תוכי, ולעד, כל עוד אנשום…
וגם הזמן, הרי הוא דבר חולף, לטוב ולרע, וכך חיי…
וחיי כולם… (פה אמור להסתיים, אבל….)
קח ממני החלומות, כדי שלא אתעורר לאשליות.
עולם המציאות, הוא לא ממש חלומות,
בו אשליות ותקוות, מידי יום באים והולכים.
ולהתפכח, לא בטוח שאוכל….
ואיני צריך רחמים, ואיני צריך עזרה,
ולמרות הכל, ליבי מלא, רק באהבה טהורה…
קח ממני החולומות, ליבי מלא אהבה.
וזאת לא יוכל דבר לשנות…
כי ככה נודלתי, ולמרות הכל אני שומע ויודע…
אסור לאבד, כל עוד חיים…
התקווה…