לכל אחד יש חלום כמוס או גלוי להגיע לאיזושהי פינה על פני הגלובוס.
החלום שלי היה איסלנד.
אין לי הסבר מדעי למה דוקא. אבל זהו. עובדה.
מגיל צעיר ביותר אני רואה את עצמי טסה אל המרחבים הלבנים והרי הגעש המושלגים, כשהלבה השחורה מבצבצת בכל פינה.
מעט מאד ידענו אודות האי המרוחק הזה.
קו רוחב 66, נושק לחוג הקוטב הצפוני.
אבל מה שכן ידעתי היה הדחף העיקרי לרצוני לבקר שם .
עוד בשנת 1994 פניתי לנציגות איסלנד בישראל וביקשתי מידע אודות תיירות לאי.
קבלתי חוברת דקיקה ובה מידע שיכולתי להפנים ולהמשיך לחלום.
רק בשנה שעברה הגשמתי את החלום, ביום העצמאות של איסלנד (17 ביוני) נחתתי (עם קבוצת מטיילים) בריקיוויק. השעה היתה 23:00 והאוטובוס חיכה לנו בחניון מחוץ לשדה התעופה. השמים היו אדמדמים ויכולנו לראות סימני שקיעה. מעט מאוחר יותר, כשהאוטובוס דהר על כביש 1 (רינג רוד) המקיף את האי , שקעה השמש באיטיות, רק כדי לשוב ולזרוח בתוך שעה.
התאהבתי באיסלנד עוד יותר בעקבות הביקור שם, ורק טבעי היה שאחפש כל מקור מידע, סיפורים וספרים כדי להעשיר את הידע שלי אודות האי המופלא הזה.
לאחרונה קראתי שני ספרים העוסקים באי ובתושביו.
>הספר הראשון הוא "סיפורה של אגנס" מאת האנה קנט.
בשנת 1828 נאשמת פועלת בחווה ברצח אכזרי של אדונה, ביחד עם שני שותפים. עד לביצוע גזר דין המוות שנגזר עליה , בלא שניתן לה להסביר את עצמה, היא נשלחת לעבוד בחווה מרוחקת, המשוועת לידיים עובדות. המשפחה בחווה מזועזעת מבואה של הפושעת ואם המשפחה משתדלת להרחיק את בנותיה מן ה"דוגמא הרעה" שאגנס כביכול משמשת.
על פי חוקי הכנסיה, הנידונה למוות רשאית להיפגש עם כומר אשר יאפשר לה לדון בחטאיה ולהביע חרטה. אגנס בוחרת בכומר ממקום מרוחק מעט מהכפר בו היא משוכנת. הכומר הוא צעיר, נבוך וחסר נסיון ולאט לאט, בשיחותיהם מתגלה אישיותה של אגנס, הרקע שלה והתיאור המדוייק של המקרה הנורא בו נרצח מעבידה/אהובה.
הספר כתוב בשפה ציורית ומיטיב לתאר את התקופה, את הארץ הקשה וכפויית הטובה, את תנאי החיים הבלתי אפשריים כמעט ואת האנשים שהאדמה הזו מחשלת.
היה לי קל יותר לראות בעיני רוחי את סביבת חייהם של גיבורי הספר , את הבתים בהם התגוררו , את הנופים שנראו מחוותיהם, את שחור סלעי הלבה בכל מקום,ואת השמיים שמעליהם.
הספר השני שקראתי לאחרונה הוא "על שפת הים, בקצה העולם" מאת סולוויג אגרז.
שרלוטה היתה בחורה ברלינאית שאהבה לצייר והתאהבה ביהודי בן טובים שהיה צייר גם הוא. העתיד נראה ורוד והאהבה ביניהם גדולה ועצומה. מה כבר יכול להשתבש ?
הכל.
הנאצים עולים לשלטון.
מקס בעלה מנסה להלחם בהם ומצטרף לקבוצות קומוניסטיות
בתם נולדת אל תוך התופת
והמלחמה…
מספר שנים לאחר המלחמה נענית שרלוטה למודעה מוזרה המחפשת נשים חזקות וחרוצות לעבודות משק בחוות נידחות באיסלנד. שרלוטה מגיעה לחווה המיועדת , מתחילה לעבוד שם ולהכיר את בני המשפחה, את מנהגיהם, שפתם ואורח החיים הקשה שהם מנהלים במזג אויר מתעתע ונגד איתני הטבע .
היא נישאת לחוואי ונדמה כי זו פשוט ברירת המחדל שלה. אבל דוקא כאן ניעורים ניצני האהבה. בעלה השקט והמופנם מגלה רכות כלפיה, גם אם אינו מוכן לשמוע את זכרונותיה מגרמניה.
זהו ספר עדין, נוגע ללב ומלא חמלה על אשה שמנסה, אולי כעוף החול, לקום ולשקם את חייה מחדש , כנגד כל הסיכויים.
עד כמה עומדים מולה חייה הקודמים? האם נשאר זכר מהם ?
