חברים, תזכרו ותרשמו – שר האוצר, כל שר האוצר שיתמנה אחרי בחירות 2019, יעלה מיסים למעמד הביניים. אתם מאוד תכעסו עליו, התקשורת תעשה קמפיינים על ראשו, יאשימו אותו באטימות, בהיעדר רגישות חברתית ועוד, אך לא תהיה לו ברירה.
מדוע? מפני שנתניהו וכחלון בשלוש וחצי השנים האחרונות הרסו – כן, הרסו – את היציבות הפיננסית של מדינת ישראל. וצפויות לכך השלכות חמורות על החיים של כולנו בשנתיים הקרובות לפחות.
זה התחיל מהבזבוז של 12 מיליארד ש"ח על הסכמים קואליציוניים מופרכים, בעיקר עם החרדים. זה המשיך עם עידוד מתמשך של תרבות הקצבאות, פגיעות חוזרות ונשנות במגזר העסקי על ידי העלאות שכר המינימום ותשלומי מעסיקים, הקצאת 7.5 מיליארד ש"ח לדרישות ההסתדרות, ועוד ועוד.
מדוע כמעט ולא הרגשנו את זה בשנים 2016-2017? מכיוון שרוב הבזבוזים של נתניהו וכחלון נבנו בשיטת "הפעימות". נדחו ל-2018-2020. כעת מגיע הזמן לפרוע את ההתחייבויות. וכסף – אין. ועוד לא דיברנו על "המחיר למשתכן".
וזה ממשיך. 30 מיליארד ש"ח לתקציב הביטחון, חצי מיליארד ש"ח לעוטף, 22 מיליארד ש"ח לשכר ולפנסיות השוטרים. כל ההפקרות הפושעת הזאת נקראת אצלנו "מדיניות חברתית". ואולי הגיע הזמן להפסיק עם השקר הזה, מפני שבסופו של יום את מחיר "המדיניות החברתית" תמיד משלמות בעיקר השכבות החלשות.
היה רק מגזר אחד שכחלון הצליח לומר לו "לא" מוחלט לאורך כל הקדנציה. העסקים הקטנים. מנוע הצמיחה העיקרי של המשק. הלב הפועם של כלכלת ישראל. אז מה הפלא שגביית המיסים הולכת ופוחתת?
הגרעון באוקטובר הגיע ל-3.6% מהתוצר. חריגה של 0.7% מהיעד הקבוע בחוק. גם אם באמצעות תרגילים חשבונאים האוצר יוריד אותו בדצמבר ל-3-3.2%, זה לא ישנה דבר. רק ב-2019 במקום 4% הוא יקפוץ ל-4.5%.
למען האמת, לי בתור כלכלן ואיש כספים זה פשוט כואב. כואב בגוף. נתניהו וכחלון קיבלו מיאיר לפיד קופה מלאה וכלכלה במצב מצוין, ופשוט עברו על הכל ב-D9. כל כך חבל וכל כך מיותר.
אני מקווה שאחרי הבחירות ההנהגה תתחלף, ונצליח לצאת מהמשבר במחירים מזערים. אפשר היה למנוע את המשבר הזה. רק הגיע הזמן להתחיל לבחור נכון ולהעיף את פוליטיקה המושחתת מחיינו. כי מגיע לנו יותר.