אני לא יכול לתאר כמה זמן לקח לי להתחיל לכתוב בלוג. ישיבות של שעות מול המחשב במטרה שמשהו יצא אל "הדף".
אני מודה שאף לא חשבתי שאני מסוגל להוציא את כל הבלאגן שיש לי בראש בצורה מסודרת כדי שאנשים יוכלו בכלל להבין מה אני רוצה מהם. תמיד הייתי עם בעיות קשב וריכוז, לא מצאתי את עצמי בהרבה מסגרות אבל עדיין התאמצתי ונשארתי בהן, כי צריך הרי. מהתיכון לצבא, לקונדיטוריה, למדעי המחשב ועד לרפואה הסינית. באמת שיש לי מלא מה לספר (תצטרכו להמשיך לקרוא אותי בהמשך!)
אני לא יכול להגיד שהנשמה שלי לא בחרה בחיים מעניינים לפני שהיא באה לעולם.
התפנית הכי גדולה בחיים שלי (היו כמה האמת אבל נתרכז בזאת) הייתה לפני מספר שנים, בספטמבר 2011 ליתר דיוק. בחור צעיר, עבודה זמנית כזאת בזמן לימודי מדעי המחשב שלי (מה חשבתי לעצמי שלמדתי את זה בדיעבד). ואז זה קרה, תאונה בעבודה, ה"קנאק" בגב ומשם הכל היסטוריה. האמת שבאותו היום הרגשתי די סבבה, קצת כאב אבל חזרתי הביתה, נחתי קצת וזה היה די בסדר. בחודשים הבאים עברתי סיוט מתמשך שבו כל לילה כשאני מניח את הרגל על המיטה אני מרגיש אותה פחות ופחות עד שכמעט ולא הרגשתי אותה בכלל. הלם. לא מבין איך בחור בגילי חווה את הדברים האלו. עזבתי את הלימודים, נכנסתי למין בור שלא הצלחתי לצאת ממנו, במיוחד כשהגיעו הקביים. התייאשתי. החיים לא האירו לי פנים במיוחד עד אותו רגע. אז הלכתי למדקר (אחרי מיליון תרופות שלא עזרו), מטפל ברפואה סינית. מין רפואה כזאת מוזרה ולא ברורה שמדברים על צ'י ואנרגיות ומרידיאנים. נו באמת, אני, השכלתן, מדעי המחשב, אלך למדקר? הלכתי כמו גדול ולא רק שהלכתי, גם החלטתי שזה מה שאני הולך לעשות בחיים כי הוא עזר לי פלאים. תכלס מגיע לי. מאז למדתי לא לזלזל בכלום ולא לשפוט שום דבר ואף אחד על פי מראהו.
לצערי להחזיר את מה שזז אף אחד לא יכל להחזיר אז בסוף עברתי ניתוח כואב ושיקום ארוך והרגל שלי חזרה לפעולה. אבל למה סיפרתי לכם את זה בכלל? אה כן, להסביר למה אני כל כך אוהב את מה שאני עושה היום. שבוע אחרי סוף השיקום שלי התחלתי לימודים של 4 שנים ברפואה סינית. וואו, פעם ראשונה שמצאתי את עצמי דבוק לכיסא סטודנט הלא נוח הזה ופשוט נהנה מכל רגע.
אז היום אחרי 7 שנים מאז שהתחלתי ללמוד, אני מטפל ברפואה סינית מזה 3 שנים, אני מתמחה ברפואת עור, זה פשוט מרתק אותי כל פעם מחדש, אני מטפל באסתטיקה בדיקור וכמובן שאחרי מה שעברתי בעצמי גם התמחיתי בכאב ואורתופדיה כדי להקל על הסובלים.
בהמשך הפוסטים אשתף בסיפורים מהקליניקה, מתכונים לדברים בהכנה ביתית, טיפים ושאר ירקות
ובינתיים אם בא לכן להמשיך לעקוב-
