צעירה לנצח. יום עם אמא.

image image (1)יום נהדר ומוזר  עבר עלי. התלוויתי לאמי לניתוח עין באסותא.
יצאתי לתל אביב בשש בבוקר. זמן יוצא דופן אצלי. האויר היה צח. עדין לא היה חום שריפה.
התנועה דלילה ומצב הרוח מרומם.  יום עם תמי תמיד חוויה. צחוקים, חוש הומור, זכרונות…" אני לא שומעת… מה היא אמרה?… שכחתי את מכשיר השמיעה היום
( כלומר בכוונה..).  " אולי נבקש מתיחת פנים תוך כדי??…".
הרופא: " בוקר טוב חמודה. מה שלומך?  תמי: …." נו אם אני חמודה, אז נפלא… אני באמת חמודה… היו זמנים….אייך הבת שלי?…"
האחות: " להתפשט. ללבוש חלוק , כובע ונעליים מניילון" . תמי: " זה רק עיניים. לא צריך. בטוח? לא יכול להיות…"… החמודה , בעייתית קצת…" מה זה פה.. רוסיה?…"
הניתוח חולף ביעף, החולה יוצאת עם חיוך ואז… אזעקה.. " לא, אני לא אלך לממ"ד עם חלוק.. רק מתלבשת ואגיע..". אמרה בניחישות תוך כדי שהיא רואה בעין אחת…
סיימנו עם קפה, מאפים ומאה פעם אייך להשתמש בתרופות. יום כייף.
לא ידעתי שבחוץ חום אימים. בניתוח קפוא. בבית מרקחת קפוא. בבית הקפה קפוא. במונית קפוא. רק אחרי כן הבנתי כמה שבחוץ רותח. תרתי משמע.
אין כמו תמי. אמא של זהב. נשמה טהורה. ילדה. כולה נתינה.  סוף סוף הצלחתי לעשות משהו קטנטן עבורה. תענוג.
את הזמן החמקמק, עליו נכתבו מליוני מיילים של מילים, לא ניתן להשיב.  הנעורים של תמי, ושל כולנו חלפו. את שחלף לא ניתן להשיב.
אך הרוח נשמרת איתנה מול כל המעמורות שבדרך. הקשר והאהבה רק מתחזקים.
שתינו היינו שמחות למתיחה או פילינג קל… בכלל מקצה שפורים קטן. היא כמובן חושבת שאני מושלמת. שנעצרתי בזמן כמו פסל יווני.
עבורי, היא המושלמת. עיניים ירוקות בורקות שבזכותה ירשנו כולנו. חיוך רחב של ריטה הייוורת'. שוחה בים כמו אסתר וויליאמס, חוש ההומור, האופטימיות
והלב… אייך נגדיר אותו? זהב טהור.
תמרהל'ה, את מלכה.
באהבה עזה,
בתך.
 
 
 
 
 

רוית ליפשיץ ציון- בלוג בסגנון והשראה
רומנטיקנית חסרת תקנה בעלת תשוקה ואהבה לעולמות העיצוב, הספרות, אמנות, אופנה, טרנדים ומגמות, תערוכות בעולם. בלוגרית רב- תחומית, יוצרת וכותבת תוכן, עיתונאית עיצוב, סופרת, מוזיקאית. רומן הביכורים שלי: "אהבותיה של אמה" יצא לאור בהוצאה עצמית בשנת 2018 והפך לרב מכר. נשואה ואם לחייל ולחיילת הממשיכים את דרכי האמנותית.