צבע החלב – נל ליישון

"צבע החלב" הוא סיפור של יופי ופשטות, הנובעים בעיקר מהעובדה שגיבורת הסיפור, היא נערה צעירה שמתארת את העולם בשפה עילגת וכותבת כמי שרק למד עכשיו לקרוא ולכתוב. היא כותבת עד שכואבות לה האצבעות, וחוזרת שוב ושוב על שמה, על האותיות המרכיבות אותו ומספרת את העוולות האיומות, המקובלות, שאם לא תכתוב אותם, אף אחד לא ידע עליהן.

צבע החלב – נל ליישון

תרגום: רותם עטר

תשע נשמות . יולי 2018 . 224 עמ'

milk_master

"צבע החלב" מספר את סיפורה קורע הלב של מרי.

הוא מסופר בגוף ראשון מפי מרי, נערה ממשפחה כפרית ענייה, שכותבת אותו כעדות לחייה באנגליה בשנת 1830 ומתאר את קורותיה על פני ארבע עונות בלבד, במהלך שנה אחת, בה התחוללו שינויים גדולים בחייה.

מרי היא נערה מרדנית בת 14-15, האחות הצעירה מתוך ארבע, בעלת "פה גדול' ולשון מושחזת ומום מלידה ברגלה, ושערה בצבע החלב.  למרות פשטותה היא שנונה, כנה ואיכפתית ומוצאת את היופי בכל דבר אם זה הפריחה, אם זה חום גופה של הפרה או השמש בשמיים שמסלקת את העננים.

היא מקפידה להצהיר שהיא "לא הולכת להשתנות ולא לשנות את הדיבור". היא כותבת בתחושת דחיפות שסיבתה מתבררת רק בסוף הספר, ובמהלכו היא מספרת, בין היתר, על מריבותיה עם שלוש אחיותיה הגדולות, על עבודתן המפרכת במשק המשפחתי מעלות החמה ועד שקיעתה, תחת עינו הפקוחה וידו המצליפה של אב אלים המאוכזב שרק בנות נולדו לו, ושלימוד קרוא וכתוב לא בא בחשבון

"הוא לא יכול להרשות את עצמו שאנחנו נהיה בבית ספר ונלמד דברים שלא יעזרו לנו בכלום כי זה לא חשוב לבן אדם לדעת איך לקרוא מילים ולכתוב אותם אם הוא עסוק ומרים אבנים מהאדמה…" (עמ' 24).

היא מספרת על אם רודנית, שצופה מהצד ולא עושה דבר למען בנותיה, וסבא חולה שזרוק במחסן התפוחים ונפשה של מרי קשורה בנפשו, והוא היחיד שנותן לה כוח באהבתו אליה.

מרי מספרת על הרחקתה מהבית לטובת עבודה כמשרתת בבית הכומר, מאחר ואשת הכומר חולה והכומר זקוק לעזרה בטיפול בה, ועל איך היא לומדת קרוא וכתוב. הקריאה והכתיבה עלו לה במחיר כבד, אבל זה הדבר היחיד שהיא יכלה לעשות כדי לגרום לסבא שלה להיות גאה בה.

נדמה שהחיים מטיבים עם מרי בבית הכומר. יש לה מיטה לעצמה, בגדים נקיים,אוכל בשפע ובית נאה ומחומם לחיות בו ,והערכה על עבודתה מאשת הכומר, גם מעדנה, עובדת הבית הותיקה ומהכומר עצמו.

"זה הספר שלי ואני כותבת אותו עם היד שלי. בשנה הזה אלף שמונה מאות שלושים ואחת למושיענו אני הגעתי לגיל חמש עשרה ואני יושבת על יד החלון ואני רואה הרבה דברים"

 

 אך לא כך הוא.

חייה בחווה עם משפחתה היו קשים, אבל חייה נעשו קשים יותר כשעברה לגור עם הכומר ומשפחתו.

הרעיון שמרי "נמכרת" על ידי אביה לכומר, לעבודות משק בית נראה בימינו מחריד, אך בשנת 1830 זה לא היה ארוע יוצא דופן. ומרי,כמו כל הדברים האחרים בחייה, מקבלת את גורלה. אביה של מרי שחיפש איך  להרוויח כמה שיותר כסף, סירב לשקול, אפילו לרגע , את רווחת בתו הצעירה ואת האפשרות שהיא עלולה להיתקל ברוע בלתי צפוי עם תחילת חייה החדשים אצל הכומר. אך שם,  מתחילה דרמת חיים אחרת, המסופרת בגוף ראשון, בקול אישי, כאוב.

"צבע החלב" הוא סיפור של יופי ופשטות, הנובעים בעיקר מהעובדה שגיבורת הסיפור, היא נערה צעירה שמתארת את העולם בשפה עילגת וכותבת כמי שרק למד עכשיו לקרוא ולכתוב. היא כותבת עד שכואבות לה האצבעות, וחוזרת שוב ושוב על שמה, על האותיות המרכיבות אותו ומספרת את העוולות האיומות, המקובלות, שאם לא תכתוב אותם, אף אחד לא ידע עליהן.

היא חוזרת על כך שהיא תספר את הסיפור שלה כראות עיניה, בזמנה שלה ובסגנון שלה .

ואכן הסיפור מסופר בדיאלקט של אנגליה הכפרית של המאה ה -17, וכתיבתה של מרי היא פשוטה, ללא סימני פיסוק, הדקדוק והתחביר לא תקינים , אבל בהם טמון קסמו של הסיפור, כי זה קולה של מרי. והקול שלה כל כך טבעי, כל כך נכון עד שאי אפשר שלא להתאהב בה. היא לא מתכוונת להקסים את הקורא היא לא מחפשת להתחבב על הקורא אבל הסגנון החשוף והישיר של הדיבור שלה נכנס ללב ואי אפשר לעמוד בפניו.

 

"צבע החלב" הוא ספר מדהים! קשה להאמין כמה רגש ועוצמה מתוארים בספר כה קטן!

הוא מאותם ספרים שאי אפשר להניח מהיד.

נל ליישון, שהיא מחזאית ותסריטאית לצד היותה סופרת, רוקמת בבטחה את עולמה המצומצם, דמותה הכובשת ולשונה של מרי, כשהתרגום המצוין של רותם עטר משלים את המלאכה.