פרעות תרפ"ט – מי בעל הבית כאן?

שורש הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, לדעתו של ז'בוטינסקי, איננו דתי, אלא תולדה של דעות מנוגדות לגבי "מי בעל הבית ומי רק מתיישב בה". יום עיון לרגל 90 שנה לפרעות תרפ"ט, שיתקיים בהיכל התרבות בקרית ארבע-חברון, ב-4 לספטמבר 2019, יעסוק בקורות היישוב היהודי בחברון שלפני המאורעות, בגורמים למאורעות ובתוצאותיהן.  133 יהודים נרצחו אז בירושלים, בחברון, במוצא ובמקומות נוספים. בחברון  נטבחו ביום השני למהומות ב- 24 באוגוסט, 66 יהודים ושאר יהודי העיר פונו ממנה בחסות הצבא הבריטי. בצפת נרצחו ביום השביעי והאחרון למאורעות ב- 29 באוגוסט 18 יהודים. המאורעות האלו היכו בהלם את היישוב היהודי בעצמתם ובהיקפם. אלו לא היו עוד תקריות מקומיות, ספונטניות, אלא תופעה כלל-ארצית. המשתתפים במאורעות נמנו על כל שכבות הציבור הערבי. ההתקפות היו מאורגנות ובידי התוקפים היה נשק רב ותחמושת. תחושת הביטחון של שנות העשרים פינתה את מקומה לדאגה ולחרדה גדולה לגבי העתיד, ולחשבון נפש עמוק בכל השאלות הנוגעות ליחסים עם הערבים.

halvaia1

כרך חדש של  כתבי ז'בוטינסקי שופך אור על אירועי הפרעות ועל תגובתו של ז'בוטינסקי, אשר יצא חוצץ נגד הבריטים על מדיניותם והתנהגותם ועל היעדר ההגנה ליהודים. בפרק המוקדש לאירועי תרפ"ט מודגשת תפיסתו של זאב ז'בוטינסקי, שראה בסכסוך על הכותל המערבי סוגיה מדינית ולא דתית, כמו כן מובאים פרטים על העדות ששלח ל'וועדת שאו', שחקרה את אירועי תרפ"ט, וכן הנאום האחרון שנשא בבית העם בתל-אביב ב-23.12.1929, ערב יציאתו לאירופה ולפני שנאסרה עליו הכניסה לארץ-ישראל אליה לא זכה להיכנס עוד עד מותו.

בנאום שנשא ז'בוטינסקי באספת עם, פריז, 29 באוגוסט 1929 הוא טען כי "טעות היא לראות את שורש הסכסוך בארץ־ישראל באותו מאורע שהתרחש אשתקד ביום הכיפורים ליד הכותל המערבי. אם תבדקו את אשר אירע, תיווכחו כי לא אירע שם דבר חדש. היו שם תביעות ומחאות הידועות מזמן והנמשכות מדורי דורות….הסכסוך בינינו איננו דתי. שורשיו העמוקים ביותר נעוצים בניגודים שבין שני העמים, שהאחד מהם רואה את עצמו כבעל הארץ והאחר כמתיישב בה. המדובר הוא לא בכותל המערבי, לא בהשקפה היהודית ולא בזו הערבית. המדובר בכותל המערבי הוא רק במעשים השליליים של המינהל, של אותו מינהל רע, עוין וחסר אחריות של הפקידות הארץ־ישראלית השלטת שם…"

ז'בוטינסקי הציע לאמץ שורת החלטות, המופנות אל מעצמת המנדט ואל עם ישראל. "לאשר באופן חוקי את ההגנה העברית ולהקים על חשבון האוצר הארץ־ ישראלי חטיבה צבאית עברית, לשלוח לארץ־ישראל ועדת חקירה שתהא בלתי תלויה בשלטונות המקומיים ומוסמכת לקבוע את האשמים ולבדוק את יעילותו של המשטר. להעניש את הפקידים ואת שאר האנשים האשמים באסון, לפטר מיד את כל הפקידים, שפעולותיהם ישמשו נושא לחקירת הוועדה, להקים מחדש את הרכוש היהודי שהושמד ולפצות פיצוי מלא את כל הפסדיו של היישוב העברי על חשבון האוצר הארץ־ישראלי ועל חשבון היישובים הערביים שלקחו חלק ברצח ובשוד, להכיר הכרה סופית כי הכותל המערבי והרחבה שלידו מוקדשים אך ורק לפולחן היהודי…"

יום העיון מתקיים ב-4 לספטמבר 2019, ביוזמת מדרשת חברון ובשיתוף פעולה עם מכון ז'בוטינסקי ומרכז מורשת מנחם בגין.  במסגרת יום העיון, יתקיים מושב מיוחד לכבוד השקת הכרך 'ארץ-ישראל ב' בסדרת כתבי ז'בוטינסקי החדשה. הספר, שהינו הכרך השביעי במסגרת פרויקט משותף למכון ז'בוטינסקי ולמרכז מורשת בגין להוצאת מהדורה חדשה ומוערכת של כתבי ז'בוטינסקי, כולל פרק המוקדש כולו למאמרים של ז'בוטינסקי העוסקים בפרעות תרפ"ט – נקודת שיא בסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל.

בין הדוברים והנושאים ביום העיון: ד"ר מיכאל וידלנסקי, מומחה לענייני טרור ותקשורת פוליטית- שיעסוק בהסתה הערבית מתרפ"ט עד תשע"ט; נעם ארנון, דוקטורנט באוני' בר אילן ודובר היישוב היהודי בחברון שיחשוף לראשונה מסמכים ומכתבים של רבנים מחברון משנת תרפ"ט; אברהם קרייתי לבית קפילוטו ויוסי שא-נס שיעלו ממרחק השנים זיכרונות מחברון של שנת תרפ"ט ויוסף קרוטצ'יק, נצר למשפחה חברונית שיעסוק בפרק השיבה לחברון בשנים תרצ"א-תרצ"ו.

כותרת המושב השני : זאב ז'בוטינסקי ומאורעות תרפ"ט,  בהשתתפות: יוסי אחימאיר, יו"ר מכון ז'בוטינסקי, הרצל מקוב, ראש מרכז מורשת מנחם בגין, פרופ' אריה נאור, העורך הראשי של מהדורת כתבי ז'בוטינסקי ויפעת ארליך, עיתונאית וסופרת, מחברת הספר 'שמיים שאין להם חוף' לזכר רס"ן בניה שראל בן קרית ארבע, שנפל במבצע "צוק איתן" ונקבר בבית העלמין בחברון בסמוך לחלקת קדושי תרפ"ט. מושב זה ינחה גדעון מיטשניק, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי.

יום העיון יתנהל בין השעות 0900-13:45 ובסיומו יצאו המשתתפים לסיור בבית העלמין העתיק בחברון וישתתפו בטקס האזכרה הממלכתי לחללי מאורעות תרפ"ט בהפקת מרכז ההסברה  במשרד התרבות והספורט. מחיר 50 שקלים בהרשמה מראש, אפשרות להסעות בתשלום. הרשמה בקישור כאן