פרידה מחברה אהובה

"זוכרת את האשה היפה, את השיער הג'ינג'י, והמבט הזה שכולו עדינות וצניעות. הצלחת להיות כל הדברים הנפלאים האלו בלי לאבד את עצמך". אירית פנט נפרדת מנורית רדין, יו"ר "אחת מתשע" שהלכה לעולמה בשבוע שעבר

ביום שני שעבר ליווינו את נורית רדין, יו"ר הועד המנהל של  עמותת "אחת מתשע" בארבע השנים האחרונות, למנוחתה.

"נורית אהובה מאד,

לא הספקנו לקיים לך את מסיבת הפרידה שתכננו יחד, לכבוד פרישתך מתפקידך כיו"ר אחת מתשע. רצינו לספר לך במסיבה הזו כמה חשובה ומשמעותית היית עבור כל אחת מאיתנו. לדבר על נתינתך המתמדת לנו ולכל מי שהיה זקוק לכך. גם בעת מחלתך המשכת להיות מעורבת ולסייע ככל יכולתך. לתרום את התרומה הכל כך ייחודית שלך, גם כאשר נזקקת לכל כוחותייך כדי להלחם במחלה.

היתה לך היכולת הטבעית לתת לכל אחת מאיתנו את מה שהיתה זקוקה לו באמת. לעולם היתה התמיכה שלך בחברות, בפונות, בעובדות העמותה, הבעה של חברות, בלי שמץ תחושת "מקצוענות".

תרומתך זו איפשרה לעמותה להיות בית מחבק ומסייע לכל אחת מהמתנדבות, העובדות והפונות שלנו.

תמיד היית אוזן קשבת, מקור לעצה טובה וידעת ללהטט את הג'גלינג הווירטואוזי בין הלהט והתשוקה לרעיון והשאיפה לצדק מוחלט, ובין היכולת להבחין בניואנסים האנושיים הדקים ביותר.

הכל עשית בלי לאבד לרגע חוש הומור הנפלא שלך, ובלי לאבד פרופורציות של דברים. הייתה לך היכולת תמיד לראות את ליבו של הענין, לכוון למקום הנכון ולא להיסחף אחרי הטפל והשולי – וחשוב חשוב, בלי טיפה של צדקנות או התנשאות.

את האדם הנדיר שנותן תוכן אמיתי  לכל קלישאה שחוקה. אפילו הן, הקלישאות, לא עומדות בפני השפע המיוחד שלך.

האופטימיות שלך שכנעה את כולנו שתוכלי למחלה. לא נתפס בעינינו, שאינך חלק מאיתנו יותר. חלקנו איתך הרבה, והדבר העיקרי שספגנו ממך הוא הדרך המופלאה הזו שלך להעריך את החיים, ולדבוק בהם.

ובנימה אישית – נוריתקה, תודה על חברות מופלאה. בשמי ובשם כל מי מחברותיך וחבריך שכואבים את הפרידה. הצלחת להיות החברה הקרובה הנפלאה ביותר. חברה מכילה , לא שיפוטית, שותפה ובת ברית , מאזינה סבלנית (וכמה שזה לפעמים קשה)  וזוכרת הכל.  את זאת שנזפת בי כשניסיתי להיזכר במשהו, אמרת שאני אחראית. אילו סיפרתי לך, יכולת להזכיר לי.

מן מעיין של אנושיות נבע ממך כל הזמן. גם כשקשה היה להבין מנין הכוח.

מביטה בתמונה שלך מן הימים שקדמו למחלה. זוכרת את האשה היפה, בבגד שחור שופע , את השיער הג'ינגי המתולתל והחצוף, והמבט הזה שכולו עדינות וצניעות. הצלחת להיות כל הדברים הנפלאים האלו בלי לאבד את עצמך.

השארת לי חלל שבאופן טבעי הייתי ממלאת בשיחה איתך. אצל מי אמצא נחמה בחסר הזה שהשארת אחריך?

אני מבטיחה, החום הזה, שמציף אותי כשאני מדברת עליך, אותו אשמור מכל משמר הוא המתנה הלא מתכלה שקבלתי ממך.

תחסרי לנו מאד,

אירית פנט, חברת ועד מנהל של עמותת "אחת מתשע", ומשפחת אחת מתשע"