פרחי שנחאי

"בית הפרחים היה כל עולמי. לא היו עוד ילדים בגילי ולא היו לי חברות אמריקראיות קטנות. כשהייתי בת שש, אמי רשמה אותי לבית חינוך לבנות של מיס ג'ואל, היו רק ארבע עשרה תלמידות וכולן אכזריות. כמה מהאמהות התנגדו לנוכחותי, הם אמרו שאני גרה בבית של "תרבות רעה". ושלא כדאי לאף אחת לגעת בי.."..

עמק הפלאותאמי טאן היא אחת הסופרות האהובות עלי , ספריה על המהגרים הסינים בארה"ב , על חייהם המאתגרים כשהמסורת העתיקה והאמונות מהמולדת הישנה משפיעים על גורולותיהם ועל היחסים בין אמהות לבנותיהן.

רק טבעי היה, איפוא, שכשיצא ספרה האחרון – מיהרתי לקרוא בו . ולא התאכזבתי. אמי טאן במיטבה

האמהות והבנות שבמרכז העלילה הפעם הן קורטיזנות בשנחאי מתחילת המאה העשרים.

הקורטיזנות, הידועות בשם הזה עוד מתקופת הרנסנס באירופה, היו בנות לויה ומארחות בבתי עינוגים לגברים אצילים ובעלי ממון שנהגו להתארח בבתי הקורטינות , לסעוד בחברתן, לבלות איתן וליהנות מכישוריהן המיניים . גם בשנחאי, העיר הבינלאומית , שגשגו בתי הקורטיזנות , והגברים – הן הסינים והן המערביים – היו נפגשים שם גם לדיונים בענייני עסקים וגם לבילוי משותף.

ה"פרחים" – הלא הן הקורטיזנות – היו ברוב המקרים נערות צעירות שנמכרו ואשר הוכשרו לתפקידן זמן ממושך .  פרט למין היה עליהן להיות מטופחות במיוחד ולהעניק למחזריהן גם בילוי נאות בצורה של שיחה , ריקוד, שירה ונגינה וכד'.  ככל שרבו כישוריה של הקורטיזנה עלה מחירה והיא היתה נכס יקר יותר לבעלת המקום ששלטה ביד רמה ב"פרחים" כמו גם בלקוחותיה.

גיבורת היפור היא ויולט, בת לאם אמריקאית ולאב סיני שנטשן . אמה של ויולט מנהלת בית קורטיזנות מדרגה גבוהה במיוחד ובתה גדלה ומתפתחת באותו בית ממש. ויולט מאמינה היא אמריקאית , כאמה , ול=נתקשה להאמין שהיא בת תערובת.

כל פירוט נוסף יהווה ספוילר ולכן אפסיק כאן.

רק זאת אומר, "עמק הפלאות" הוא ציור של עמק נרחב בין הרים נישאים שמלווה את ויולט כל חייה ומשמש לה כחלום, כמושא לשאיפות, לתקוה ולהבטחה.

הסיפור מתפתל ומסתבך ומתרחש בין שתי יבשות – אמריקה וסין.

אמי טאן היתה בעיצומה של כתיבת ספר אחר , כאשר נתקלו עיניה בתמונה (בדחור-לבן) במוזיאון , שנשאה את השם "עשר הקורטיזנות הנבחרות בשנחאי" . לבושן של כל הקורטיזנות שבתמונה היה שונה מלבוש האשה הסינית הרגילה – ולכולן היה נזר משובץ אבנים שכיסה את ראשן, עליונית רכוסה היטב עם אמרה של פרווה ומכנסיים הדוקים.  הלבוש הזה הזכיר לאמי טאן את תמונת סבתה שהכירה עוד מילדותה ואשר לבשה אותם מלבושים … היא שקעה במחקר מעמיק שגילה לה כי אכן סבתה היתה קורטיזנה בשנחאי . המחקר הזה הוא שהניב את הספר הזה.

 

סבתה של אמי טאן .(מימין)