פעולות מקדימות לפני הגעה לבריכה

שלא תעיזו לקפוץ לבריכה לפני שביצעתם את כל הפעולות המקדימות. מהן? קיפצו לקרוא!

בחורה עם מחשב נייד

 

שימו לב, הקיץ בדרך! הוא לא שולח שליחים ולא מפיץ טלגרמות, הוא לא מתקשר ולא שולח סוכן או חבר. הוא פשוט מסובב לשמש את הכפתור בגב והקרניים שלה מלחכות לנו את העורף יותר ויותר מידי יום וחומו.

אך עם הקיץ תגיע כנראה הבריכה, הוד רוממותה. לשם כך נדרשות מספר פעולות מקדימות, כדי שלא ניתפס חס ושלום עם בגד-הים למטה. נצא לדרך!

אז מה עושים? ראשית: את התחת (ושאר החלקים) מכסים. מתכוננים! נקנה לנו כובע רחב (פעם ראשונה שקוראים למלבוש על שם מישהי לא לבושה, אוי לבושה), נרכוש משקפי שמש מצלילים אבל לא דיסטנסים מידי, נעטה בגדים קלילים אך מכסי אפידרמיס ונמרח את כל החבילה בקרם הגנה עם מקדם היסטריה גבוה ככל הניתן.

מוכנים? לא, ממש לא.

צריך גם לוודא מזגנות הבית, צריך להוכיח תקינות המאווררים וכמובן רישות החלל הביתי מפני מזיקים, מזיקות ושאר חייס עם כנפייס.

מוכנים? ה' ישמור חס וחלילה. עדיין לא. יש עוד.

אוטו. שלא יתחמם בעליות, שלא יתדרדר בירידות, שיכיל את האוהל לים, את המחצלת והזפת, שיידע לקחת אותנו במהירות מאש הגיהינום הבריכתית והימית, אל המקלחת הקרירה והביתית.

מוכנים? נו.. הרי לא נסיים לכתוב כל כך מהר..

לשחות אתם יודעים? "כן.. אנחנו.. הרי שחינו עוד במיתלה.."

חברים, שחייה זה לא כמו אופניים. בקפיצת ראש הראשונה שלנו אל תוך המים, לאחר בצורת של שנה או שנתיים (במקרה הפרטי שלנו), יש רגע של איבוד עשתונות. המפגש הפתאומי של גופנו עם הרטיבות הקרירתית – מערפל את החושים. הלב והריאות מתחלפים בתפקידם, השיער הארוך (למי שיש. לעזאזל הגנים האלו..) מקבל סיבוב ונתחב לתוף הפה, כל הכלור שחיכה רק לך, נשאב אל תוך האף והאלו שיש לבנים, מתכווצים עד לכדי אינטרנשיונליות מצומצמת.

ועכשיו, נראה אותך שוחה.. אתה בתוך מיליוני בועות ואינספור תהליכים לא ברורים בגוף ואתה צריך להגיח מהקרקעית אל פני המים כאילו כלום לא קרה. להפגין כלפי חוץ שאתה מרק ספיץ רק בלי שפם. אתה מלך הבריכה, לא משתעל, לא יורק, לא מפרכס. ואילו אתה, תוך כדי נשימותיך האחרונות מייחל לחמצן נקי ושואף את כל העולם כדי להבטיח לעצמך חיים. אבל, כולם מסתכלים.. פדיחות.. כולם מחכים לראות איך אתה מתפקד. אז מה עושים? נוסעים שבוע קודם לבריכה נסתרת ביישוב סמוך ומגניבים טבילה איטית, מדודה, נזכרים בתחושה וצולחים את המשימה בהצלחה.

ועכשיו, מוכנים? פחחח

אבטיח בלי גרעינים אך עם קליפה וסכין שמוסיפה אדמומיות מהאצבעות אל העסיס, ענבים עם חרצנים כדי שיהיה מה לירוק, משמשים, מלון, פיתה עם תירס. לא לשכוח מגבונים או שפשוט מתיישבים סמוך לבריכה של הקטנטנים ושם כבר שוטפים ידיים. החום של המים עושה את העבודה.

ו.. לא..שלא תעיזו!

ריאות. והרבה. השתלת ריאה נוספת לכל אבא מזדמן. יש גלגלים לנפח, יש כדורי ים, יש מזרונים צבעוניים, בצורה של נמר, כבשה, ארנבת וגם של רחב, זאתי מלמעלה (סתם.. זה לא קשור, היא סתם נדחפת).

אנחנו לקראת סיום: קורס אוריגמי. מישהו צריך לקפל את כל הבלגאן לתוך תיק קטנטן שניתן לסחוב בדרך אל ומ הבריכה. לא יודע לקפל? חכה לחורף, הקיץ הוא למיטיבי קיפול בלבד.

פרט אחרון. לפני הגעה לבריכה יש לזכור לבצע תרגול של הכנסת בטן ומראה מחוייך.  כן, זה קצת קשה כי זה מצריך שתי פעולות בבת אחת, אבל אין ברירה. כולם מכניסים את הבטן (קוביות.. כן בטח.. ארגזים) ומחייכים כאילו אין פה שום מאמץ. אני חטוב! עוד במיתלה הייתי חטוב.

מים!! סוף כל סוף שוחים בבריכה. תענוג מימי, רטיבות מצננת, בלונים מרצדים, ילדים משפריצים, מקפצים, מעופפים, צורחים, טובעים, מושכים לך את הגרון אל תוך הקרקעית… מתוקים.. כל ההכנות הסתיימו ואתה נהנה מהחלק הנעים של הקיץ. במילה אחת: תענוג היסטרי!

לאחר שהתחברת אל הצד הרטוב שלך, אתה יוצא, רוח נעימה נושבת ונושבת ו..מקררת אותך למוות.

מגבת, איך שכחתי..מגבת.