פסטיבל ריקודים רידנסינג – כי כאן זה גן עדן!

מתלהבת, שמחה ומאושרת… נשארה רק "אנרגיה של עוד פסטיבל" הזורמת בתוכי. אנרגיה שמבעבעת כמו מים חיים באדמה. כזו שמלטפת כל חלקה טובה של וריד בגוף. זורמת, משחררת ועושה נעימי מחשמל. שהוא רק מתחיל- ולעולם לא יסתיים.

rikud6 rikud4 rikud3 rikud2 rikud1

רק עכשיו אני מעכלת, שבעצם חייתי שלושה ימים חלומיים בגן עדן של פסטיבל רידנסינג. מרגיש לי להגיע למקום הכי גבוה בשמיים, לגעת בו, לחוש את הוויברציות, ולחזור לכדור הארץ מלאה רטט והתרגשות. ובדמיוני- אני שוב באמצע המעגל, רוקדת ושמחה כמו ילדה קטנה. מביטה סביבי באהבה, ומחבקת בעיניי את החברות הצעירות המופלאות שהכרתי…ברגע זה הלב מתרחב. מתפוצץ מרוב אושר. זר לא יבין זאת. צריך להרגיש את זה בגוף. ואני הרגשתי…

 ולי מרגיש, כאילו זה טבעי לבוא לדבר עם מישהו סתם כך על הדשא בפסטיבל…

סביבי חברותי המקסימות מקשקשות ביניהן, ואני מוצאת את עצמי מדברת עם הנערות הצעירות, עם החברים שלהן ובכלל – אפופה בשמחה ובחדוות נעורים. ואני, כולי בגיל…עוד מעט 70. שומעת את עצמי שואלת: את נורמלית? את בסדר? מה עובר עליך? רק לדמיין שאישה אחרת בגיל זה- מעלה בי מיד דמות של אישה מבוגרת \ זקנה. ואני בגילי – מה עושה פה בכלל, בקרב הצעירים המטורפים האלה?

 והתשובה: זה בול המקום בשבילי- פסטיבל ריקודים!

כי בשבילי גיל זה רק מספר! הכל בראש ובדמיון שלנו – איך נראים וכיצד אמורים להתנהג בני 70 פלוס…בנפשי וברוחי אני ילדה. אני חיה את החיים במלואם ולא מוכנה להקשיב לקולות מדכאים. ממש לא! אז נותרו לי עוד 50- 100 שנים לחיות. ואני הולכת לנצל אותם עד תום. לעשות כל מה שבאמת טוב לי. ואני- חשקה נפשי ללכת לפסטיבלים, לרקוד, לשחק ולקרוע את העולם. תרתי משמע…

 הגדילו לעשות וקראו לי – מלכת הפסטיבל \ הפסטיבלים…

מאד נהנית מהתואר וגאה בו. בערב השני חגגנו בשירה מקודשת. בין לבין קמו משתתפים וסיפרו חוויה אישית מעצימה. וכן. גם לי יש מה להגיד וסיפרתי לכולם שהקיץ הזה נכונו לי עוד  שני פסטיבלים: פסטיבל צחוק ופסטיבל פלייבק. הכל בחודש אחד. הייתי גאה בעצמי, ועוד יותר- מאושרת ממחיאות הכפיים המתלהבות. והפרגון שקבלתי למחרת היום- שווה כל שנייה של הזרקה לתוך הווריד. כמה זה מחייה את הנפש ואת הנשמה…תנסו את זה!

 מתלהבת, שמחה ומאושרת מהפסטיבל. זהו – נגמרו לי המילים. נשארה רק "אנרגיה של עוד" הזורמת בתוכי. אנרגיה שמבעבעת כמו מים חיים באדמה. כזו שמלטפת כל חלקה טובה של וריד בגוף. זורמת, משחררת ועושה נעימי מחשמל. שהוא רק מתחיל- ולעולם לא יסתיים. כי בשבילי השמיים כאן רק כדי לגעת בם. ולמה להישאר, אם יש לי גן עדן עלי אדמות?

ציונה אבירם – נומרולוגית קבלית

מנטורית ומורת דרך לזוגיות ויחסים

מחברת הספר: סודות מחדרי הלב