ברשותכם אתחיל מהסוף.
בסוף, גם הציניות שלי נכנעה לעוצמות האהבה, ההתרגשות והתשוקה להציג בפנינו את פניה היפות של רמלה, והן יפות.
זו העיר שרוצה שתכירו אותה כעיר העמים.
זו העיר שמקדשת רב תרבותיות, אתניות ואחדות.
זו העיר שמחזקת שכנות טובה בין יהודים וערבים.
זו העיר המעניינת, ההיסטורית, הטעימה ושוקקת החיים.
הוזמנו מטעם יחסי הציבור של העיר רמלה לסיור יום בעיר לקראת הפסטיבל שיתקיים בחול המועד סוכות.
ואני כבר אומרת: רוצו.

רמלה היא עיר שיש בה קהילות יהודיות מ-90 מדינות בעולם לצד קהילות ערביות מוסלמיות ונוצריות.
בפסטיבל ייקחו חלק עשרות רבות של זמרים, שחקנים, אומנים ולהקות. יתקיימו מופעי מוסיקה וסיורים, דוכני אוכל והצגות, הופעות רבות, תהלוכות מגוונות והמון אטרקציות לכל המשפחה.
יוקמו אוהלים גדולים של קהילות רבות בעיר ושם אפשר יהיה לצפות במנהגיהם, אורח חייהם והמטבח המיוחד לכל אחד מהם.
רוב האירועים יתקיימו בחינם, חלקם הקטן יתקיים במחיר סמלי לחלוטין.
זהו אירוע בן שלושה ימים.
כך למשל: בערב הראשון של הפסטיבל יתקיים מופע ענק עם הזמר האהוב משה פרץ. האירוע יתקיים בפארק עופר.
בערב השני תופיע שרית חדד ויהורם גאון והם יופיעו ברחבה שלמרגלות המגדל הלבן.
בהיכל התרבות של העיר יתקיימו מבחר הצגות לילדים ומבוגרים: למשל ״סוליקה״ של תיאטרון באר שבע, שהיא הצגה נפלאה ועתירת ביקורות משבחות
.זה הסיפור על סוליקה הנערה היהודיה מטנג׳יר שאולצה לבחור בין אהבתה למוסיקה לבין אמונתה וכבודה
מופעים לילדים של יובל המבולבל, של שוקו ווניל וההצגה ״מולאן״. תיאטרון של מוסיקה, תנועה ואקרובטיקה שמביא את סיפורו של התיאטרון הסיני ויופיה של התרבות הזו
את רמלה אני מכירה בעיקר מהצד הגסטרונומי שלה.
לרמלה אני מגיעה לפחות פעם אחת בשנה, לקראת אוקטובר, לקנות זיתים ירוקים לכבישה. בין לבין, אני מדליקה את האוטו ושועטת לשוק הנפלא שלה, לחנויות האתניות וסתם לשוטט בו.
השוק של רמלה הוא אחד השווקים השווים בארץ, ואני חובבת שווקים ידועה.

השוק שידוע באיכות המוצרים שבו, משלב אוכלוסיות סוחרים יהודיות וערביות והסחורה על הדוכנים הללו מגוונת בעיקר לקראת הסתיו והאביב: מבחר ירוקים שנלקטים וידועים במטבח הערבי,
זיתים ירוקים ושחורים ובאביב תרמילי פול ירוקים ושמנמנים לצד אפונה עדינה.
בשוק עצמו חנות מכולת הודית, שם ניתן להשיג קמחים שונים, תבלינים ומוצרים מיובאים מהודו. לעולם איני מפספסת כניסה אליה.

אגב, מול הכניסה לשוק ומעבר לכביש נמצאת אחת המסעדות ההודיות הצמחוניות הטובות ביותר בארץ: המהראג׳ה שנסגרה לפני כמה שנים בשל עומס וביקוש ונפתחה שוב לאחרונה.
הכי אני אוהבת לאכול שם את המסאלה דוסא, שהוא מעין בליצ׳ס ענק, חם, בעל תחתית שחומה ופריכה והוא ממולא בתפוחי אדמה רכים שבושלו בתבלינים עזים מלווים בטעמי לימון וכוסברה.

שוק רמלה הוא שוק ששומר על אוטנטיות ומלבד המגוון של דוכנים מעניינים, יש בו נקודות גסטרונומיות טעימות להפליא.
גם בסיור הזה הובילו אותנו, איך לא, לשוק, שם טעמנו סנדוויץ׳ טוניסאי – עליו גאוותם, בורקס נפלא שיצא מהביל ונוטף בגבינות ותרד ומגוון של גבינות מקומיות.

שוטטנו במוזיאון להיסטוריה של רמלה, שם קיבלנו הסבר מרתק על אוסף מטבעות הזהב השני בעולם (מתקופת האיסלאם).
שטנו בסירות באחד מששת המאגרים התת קרקעיים שהתגלו בעיר (וישנם עוד על פי ארכיאולוגים), טיפסנו למגדל לבן שמתחתיו קבורה היסטוריה עתיקת ימים של עיר סואנת, רוחשת ובעלת קשרי מסחר ענפים.
הכרנו חלק מהקהילות הרבות בעיר :
קהילת הבוכרים בבית הכנסת הבוכרי בעיר – שם קיבלו אותנו בלבוש מסורתי, תופי מרים ומאכלים בוכרים מטריפים.
קהילת האתיופים – שם נכנסנו למוזיאון הצנוע והנוגע ללב על כל הדרך שעשו האתיופים עד הגיעם לארץ ציון.
הכלים, הבגדים והאביזרים שמלווים את תרבותם וחייהם.

וצפינו בדור הצעיר של רמלה מחולל בריקודים מודרניים ובמקהלת צעירים מזמרת את הימנון העיר רמלה, אותו המשכתי לזמזם גם אני, בהתרגשות מה, עוד יומיים לאחר הביקור.
התשוקה, הגאווה, ההתרגשות של הצוות שליווה אותנו להכיר לנו את צדדיה היפים של העיר נגע לליבי ופתח אותו, כמו גם את עיניי ואוזניי.
רמלה היא כמו יהלום שעדיין לא לוטש, וממתין לידיים אוהבות ודואגות, שילטשו אותה, יבריקו וימלאו את הלב בשמחה.
20 דקות מהמרכז על כבישים נוחים ומהירים והם מקשרים לעיר רמלה שהגישה אליה נוחה ביותר.
ואני אומרת: רוצו