פסגת הפחד

רגע לפני שחזרנו מאילת, עצרנו ב"טופ 94", שנמצא 6 דקות נסיעה צפונה מקיבוץ אילות (שחורת). מדובר בפארק אתגרי חדש ומושקע ואנחנו הרי חובבי אתגרים מושבעים, אז היינו חייבים לנסות.

האמת היא שלא ציפיתי לאיזה אקסטרים מטורף (כי עד היום עוד לא נתקלתי בכזה בארץ), אבל הופתעתי והחווייה במתחם האקסטרים של הפארק היתה מפחידה ממש!
בפארק עצמו (מקורה כולו אגב) יש כל מיני מתחמים- מתחם קארטינג, מתחם ירי של חץ וקשת ושל אש חיה, מתחם לקטנטנים וכמובן- מתחם האקסטרים.באופן כללי, כל מי שבא משלם לפי "מסלול" שמותאם גם לגילו וגם למה שהוא אוהב.

הדופק מתחיל לעלות כבר בכניסה לבניין, כשרואים את קיר הטיפוס הענקי שמוצב לו באמצע החלל (20 מטר, אם אתם שואלים) ואנשים אשכרה מטפסים עד הסוף. אנחנו היינו במסלול הצהוב, שכלל את מתחם האקסטרים ומתחם החץ וקשת (היום אני מצטערת על זה שלא הלכנו גם לקארטינג ושלא עשיתי גם מטווח חי אמיתי).
מתחם האקסטרים יכול לנחס לעצמו את התואר "אקסטירימי" בקלות. קודם כל, רוב הקירות בו הם קירות בונדינג (טיפוס על קיר ברמות שונות), עליהם יכול כל אחד לטפס. נרתמים לרתמה בכניסה, עוברים תדרוך קצר לגבי החיבור ומטפסים. אל דאגה- יש שם צוות מקסים של מדריכים שעוזרים ומעודדים כל מי שצריך.


אבל קירות הטיפוס הם ממש לא החלק העיקרי. בקצה המתחם, בגובה 19 מטר ממוקם לו פארק חבלים ריבועי במסלולו. עומר כמובן רץ לשם ואני אחריו. אחרי שהוא חבש את הקסדה, נרתם וצעד צעד אחד קדימה, הוא קצת חשש וחזר אחורה. אז אני, כמו אמא טובה, החלטתי לעשות את המסלול ולהוכיח לו שזה מפחיד קצת אבל אפשרי- OMG איזו טעות! פחד אלוהים!


קודם כל, כל מבט למטה ממחיש לך כמה גבוה אתה נמצא, ולמרות שאתה יודע שאתה מאובטח היטב, זה עדיין מפחיד. המסלול עצמו מגוון וכולל חלקים בהם יש לך איפה לתפוס, חלקים בהם עליך להטות את הגוף קצת אחורה, חלקים בהם המשטח שעליו אתה דורך בלתי יציבים בעליל וחלק אחד אחרון בו אין לך בכלל איפה להחזיק ואתה צריך לאחוז רק בחבל של עצמך. פחד מוות! שקשקתי מפחד וביני לבין עצמי קצת שמחתי שעומר לא עשה את זה (כי הייתי מתה מפחד עליו).




כשסיימתי את המסלול, עומר רצה שאני אעשה אותו שוב איתו, אבל לא הייתי מסוגלת וגם על זה אני קצת מצטערת עכשיו, כי קצת הפחדתי אותו ובגללי הוא לא עשה אותו בסוף 🙁
חוץ מפארק החבלים יש את "המדרגות"- צינורות מדרגות שעליהן פשוט צריך לעבור עד שמגיעים למדרגה העליונה. נשמע קל, נכון? זה מפחיד (למרות שהיו שם ילדים אמיצים בני 5 שטיפסו עד הסוף). בגלל שהגליל צר, אתה חייב להסתכל למטה וזה הופך את זה למפחיד יותר. הפעם- עומר הצליח, אני לא ממש.



אם הצלחת להגיע לשלב החמישי במדרגות (שזו בערך המדרגה השביעית), אתה יכול לעבור למתקן הקפיצה, שהוא די גולת הכותרת של המקום.
מדובר במתקן שמזכיר קצת את הטרפז בקרקס. עולים על סולם ולמעלה בוחרים צד- בצד שמאל צריכים לקפוץ לעבר טרפז מתנדנד, לאחוז בו ואז לקפוץ למטה.
בצד ימין, צריכים לקפוץ לעבר שק אגרוף שמתנדנד לו ופשוט להיתלות עליו.

כן כן, מפחיד כמו שזה נשמע. גם את זה לא עשינו בסוף (יו, אנחנו חייבים לחזור לשם לעשות הכל, הפעם באמת).
כדי להירגע קצת מכל האנדרנלין, ירדנו למתחם של החץ וקשת (נפתח כל שעה עגולה). המתחם עצמו ענק ויש בו מסלולים עם מטרות.

הקבוצה מקבלת הסבר ממדריך אדיב, שגם חילק אותנו למסלולים, נתן לכל אחד קשת ואשפה עם חיצים. בהישמע האות, התחלנו לירות במטרה לפגוע הכי קרוב שאפשר במטרה (יש גם בלונים על הקיר למאותגרי דיוק).

עומר, שמאוד אוהב חץ וקשת, גילה כישורי צלפות ואפילו זכה בסוף במדליית ארד (מחולקות 3 מדליות לשלושה שהיו קרובים ביותר).



בשלב הזה בערך הסתיים הביקור שלנו, שכאמור היה קצר מידי ולא ממצה לטעמי. בטוח שנחזור לשם בפעם הבאה שנהיה באזור, הפעם גם כדי לעשות הכל וגם בשביל הקארטינג והמטווח האמיתי (אני חייבת פעם אחת לעצמי).
בקיצור- אם אתם מחפשים ריגושים אקסטרימיים- נמצא המקום! מגניב ומפחיד! סוף סוף…
פארק אתגרים | טופ 94
השרברב 1, איזור התעשיה שחורת,
אילת
08-610-9009