שנה טובה שרדנו 50 שנות נישואים, של דבש, ועוקץ, של מר ומתוק.
גם לנו זה קרה "הפנצ'ר בגלגלי ההיסטוריה" גם אנחנו נפלנו ברשת הרבנות,
עם טבעת וכתובה שווה שווה בשביל החמסה חמסה חתם על
555.55 אלף לירות ישראליות טיבין ותקילין זה היה WOW.
וכל זה בדיוק ביום שלישי פעמיים כי טוב,
ערב ראש השנה ה – 13 בספטמבר 1966.
החלטנו להתחתן … גבוה גבוה, על הר הכרמל ב"אולמי כרמל"
אני הייתי צעירונת "בלונדינית גבוהה רזה עם עיניים כחולות",
הוא חתיך עם בלורית אומרים עליו עלם חמודות.
כך היה בשנת תשכ"ו הבחירה להתחתן עם חבר אג"ד לבין טייקון,
הייתה ממש ברורה ! רק חבר אג"ד! נקודה.
אחרי חמישה חודשים צעדנו לחופה בחיוכים שלובי ידיים,
לצלילי אלויס
https://www.youtube.com/watch?v=QkMVscR5YOo
פול אנקה
https://www.youtube.com/watch?v=K_5e4_8EOo8
קליף
https://www.youtube.com/watch?v=7IgA2qYBjmI
וניל סדקה … אך היו שירים חובה להקשיב
הקמנו בית, משפחה, שלושה ילדים, לצד עבודה ולימודים.
"חתונה זה לא פיקניק" אמרו לנו כולם, זה לא בדיוק כמו
בסרטים הכול מושלם…
היו ימים של "שברו את הכלים ולא משחקים" ואחרי הברוגז …
עפו זיקוקים…
בעברית קוראים לזה "יום עסל יום בסל"
50 שנה מלאים ברגעים מכוננים, טעמנו כמעט הכול,
מהדבש והעוקץ, מהמר והמתוק, אהבות, חלומות, ציפיות,
אכזבות,שכול, התרגשויות, הצלחות, כישלונות,
חולי והתמודדויות, אושר ושמחות, לידות, ימי הולדת,
כיתה א', יסודי, תיכון, צבא,ושוב לימודים
ושוב חזר הניגון מהתחלה, גם הילדים רוצים חתונה.
ואותו ניגון נפלא הביא איתו הריונות, לידות,
ובין לילה הפכו אותנו לסבא וסבתא מאושרים
זכינו לחיוך ראשון, צעד ראשון, נעל ראשונה,
מילה ראשונה, בכי וצחוק, יום הולדת שנה, גנון,
כיתה א',יסודי,תנועה, תיכון רשיון…
והופ הגענו לגיוס של הנכד הראשון, גם לנכדה כבר צו ראשון,
ויש עוד נכד מתבגר ועוד נכדה מתבגרת ועוד נכדון זקונים
נשאר צמוד לפינוקים…
50 שנה במנהרת הזמן? איך חלפו השנים איך?
ממש כהרף עין עם חתיכת היסטוריה, לחיי יובל עם המון זכרונות
וכשאנו מביטים טיפה לאחור יש לנו וואחד "ספירת מלאי"
מכובדת:
שלושה ילדים, כלה וחתן שבנו את ביתם לצידינו כאן במושבה הקסומה.
בנינו לעצמינו סוג של "דיור מוגן" מימין, משמאל ומעלינו גם.
וככה בשביל עין הרע… נכדים חמישה, חמסה חמסה.
שנולדו פה בזכרון יעקב המושבה שלנו האהובה.
האמת שאנו די מתרגשים איך בכלל הגענו ליובל החמישים?
הזמן עבר מהר כל כך כמו חלום והופ הגענו עד הלום.
ובליבנו רק תפילה קטנה שתיפתח על כולנו שנה טובה.
"הוא היושב לו אי שם במרומים, הוא הרופא כל חולים
הוא הנותן רוב שמחה לילדים, הוא השומר עלינו מצרה.
אלוהה, שמור נא עלינו כמו ילדים, שמור נא ואל תעזוב
תן לנו אור ושמחת נעורים, תן לנו כוח עוד ועוד…"
שמור על כל עמך ישראל שמור ואל תעזוב
תן לנו אור אהבה ושמחה עם המון בריאות לשנה חדשה.
מאחלים אילנה ומר אדון קהלת (ברוך) זה שלצידי טועם כל מתכון… 50 שנה.
