פירוק חברות מרצון, פטור מתשלום אגרות שנתיות, חיסול החברות ומחיקתן מפנקס החברות

מאת: שי הראל, עורך דין

פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 העניקה בזמנו לרשם החברות את הסמכות למחוק את רישומן של חברות שאינן פעילות.
רשם החברות נהג להשתמש בסמכותו זו כלפי חברות שלא שילמו את האגרות השנתיות ולא הגישו דוחות שנתיים, וכן כלפי חברות שלפי הצהרת מנהליהן לא היו להן נכסים ולא התחייבויות וביקשו באופן יזום את מחיקתן מפנקס החברות.

עם כניסת חוק החברות, התשנ"ט-1999 לתוקף, ביום 1 בפברואר 2000, בוטלה סמכות זו של רשם החברות. כתוצאה מכך אין יותר סמכות לרשם החברות למחוק חברות אלא בהליכי פירוק.

כיום רשומות בפנקס החברות עשרות אלפי חברות שהפסיקו פעילותן, או כאלה שלא היו פעילות כלל מיום היוסדן. רבות מהחברות הבלתי פעילות הללו אינן מדווחות מידי שנה לרשם החברות ואינן משלמות אגרות לרשם החברות, ואין כיום דרך למחוק אותן אלא באמצעות חיסולן בהליכי פירוק מרצון.

עיצומים כספיים 

לפי חוק החברות, רשאי רשם החברות להטיל עיצום כספי (קנס) על חברות שאינן משלמות אגרות, אינן מגישות דו”ח שנתי, אינן מגישות דיווחים לרשם, מפרות הוראות מסוימות, וכן על חברות שאינן מנהלות פנקסים סטטוטורים (כגון מרשם בעלי מניות, מרשם דירקטורים, פרוטוקולים של אסיפות וכדומה).

סכום העיצום הכספי עומד על סך של כ- 8,000 ₪, כאשר סכום זה מתעדכן מדי שנה לפי עליית המדד. הרשם אף הוסמך להטיל כפל העיצום הכספי בתנאים מסוימים, כאשר על גביית עיצום כספי תחול פקודת המיסים (גביה). בגין הפרה מתמשכת הקנסות מצטברים עד לגובה של 250,000 ₪.

בשנת 2003 החל רשם החברות להשתמש בסמכויותיו ואלפי חברות שאינן פעילות קיבלו הודעות על הטלת עיצומים כספיים עליהן תוך פירוט חובות האגרה שלהן.

חשוב לדעת: חוק החברות מאפשר לרשם החברות לגבות עיצומים אלה באופן אישי גם מהדירקטורים של החברה, או ממי שהיה רשום כדירקטור בזמן ביצוע ההפרה.

כל עוד חברה רשומה במאגר רשם החברות היא תמשיך לצבור חובות עבור אגרות שלא שולמו ויתכן שגם קנסות. רשם החברות יכול גם לפנות לבית המשפט ולבקש פירוק חברה בגין חובות כאלה (דבר שטרם נעשה). פרוק חברה ע"י בית המשפט בשל חובות תגרום להפעלת סנקציות נוספות על מי שהיה דירקטור במועד ביצוע העבירות, ותמנע ממנו להשתתף בעתיד בייסוד חברות אחרות או לכהן כדירקטור בהן.

פטור מתשלום אגרה שנתית

חשוב לזכור כי גם חברה הנמצאת בהליכי פירוק מרצון חייבת בתשלום אגרה שנתית כל עוד לא חוסלה, אלא אם תמציא לרשם החברות אישורים כמפורט בתקנות 5א' (א) + 5א' (א1) לתקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשס”ד-2004.

המסלול הראשון מיועד לחברה שהתיקים שלה ברשות המיסים (מס הכנסה ומע"מ) סגורים או אינם פעילים.

המסלול הזה נקבע בתקנה 5א' (א), חברה שהפסיקה את פעילותה והגישה לרשם דו”ח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות, פטורה מתשלום אגרה שנתית לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה, ובלבד שהמציאה לרשם את המסמכים דלהלן:

1. אישור מנציבות מס הכנסה (מקור), כי החברה לא פתחה או סגרה את התיק במס הכנסה בציון המועד שבו נסגר התיק.
2. אישור מרשויות מע”מ (מקור), כי החברה לא נרשמה כחייב במס על פי חוק מע”מ, או שרישומה בוטל בציון המועד שבו הוטל הרישום.
3. תצהיר מאומת כדין בפני עורך-דין, מאת הדירקטורים של החברה שבו הם מצהירים כי החל בתאריך שצוין בתצהיר, החברה הפסיקה את פעילותה וכי אינה מנהלת חשבונות בנק.

* הערה: כיום כבר לא נדרשים להגיש אישור על תיקי מס סגורים או בלתי פעילים – שכן לרשם החברות יש גישה למידע הזה מרשות המיסים.

המסלול השני (הוסף מאוחר יותר) מיועד לחברה שהתיקים שלה ברשות המיסים (מס הכנסה ומע"מ) עדיין פתוחים.

המסלול הזה נקבע בתקנה 5א' (א1), חברה שהפסיקה את פעילותה ותיקה טרם נסגר, חלף האישורים המפורטים בתקנת משנה 5(א) (1) ו-(2) לעיל, תמציא לרשם החברות את המסמכים המפורטים להלן:

1. אישור מאת רואה חשבון המבקר כי החברה הפסיקה את פעילותה, בציון המועד שהפסיקה בו את פעילותה, והעובדה שהגישה לרשות המסים, דוחות שנתיים לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, מאושרים בידי רואה החשבון המבקר, שצוין בהם כי החברה הפסיקה את פעילותה. האישור יינתן לכל שנות המס שלגביהן מבקשת החברה פטור מאגרה שנתית או מעיצום כספי שהוטל בשל אי-תשלומה;
2. העתק מן הדוחות למס הכנסה.

* הערה: הכוונה להגשת אישור רו"ח (מבקר של החברה) המאשר כי החברה אכן הפסיקה את פעילותה ומציין את מועד הפסקת הפעילות בצירוף טפסי 1214 – דוחות 0 – שהחברה הגישה לאחר הפסקת פעילותה, ומראים שאין לה פעילות כבר.

לכן מומלץ לבעלי השליטה בחברות בלתי פעילות שאינם מעוניינים בהחזקתן ואינם מעוניינים בהמשך תשלום האגרות השנתיות והגשת הדוחות השנתיים, לנקוט בהליכי פירוק חברה מרצון. 

שינויים משמעותיים בהליכי פירוק חברות לפי חוק חדלות פירעון

זהו תיקון מס' 32 לחוק החברות, שנכנס לתוקף ביום 15/9/2019

בעקבות חקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 שפורסם ברשומות ביום 15 במרץ 2018 הוכנס תיקון מס' 32 לחוק החברות. התיקון נכנס לתוקף ביום 15/9/2020 ומשנה את הליכי פירוק חברה מרצון.

החל מאותו מועד 15/9/2019 חלים סעיפים 342ב' עד 342נד' לחוק החברות אשר קובעים מחדש ומסדירים את הליכי הפירוק החדשים ומבטלים את ההוראות הישנות בפקודת החברות שעסקו בפירוק חברה לרבות פירוק מרצון.

מדובר בחוק שקבע רפורמה מקיפה בדיני חדלות הפירעון לרבות לגבי תאגידים.

ראו את דברי ההסבר להצעת החוק של הממשלה בקשר להליכי פירוק חברות " הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד ":

"החידוש העיקרי בחלק זה הוא בקביעת נקודת פתיחה משותפת להליכי שיקום ולהליכי פירוק. בניגוד למצב כיום, אופן פתיחת ההליכים לא יקבע עוד את תוכנו של משטר חדלות הפירעון שיחול על החייב. על פי המוצע, בקשה לפתיחת הליכים תוגש באופן אחיד. בית המשפט יכריע אם התאגיד חדל פירעון ורק לאחר מכן יקבל הכרעה לגבי מסלול הטיפול בתאגיד. במקרה שבו קיים חוסר בהירות בשלב הראשון לגבי ההליך הראוי, יוכל בית המשפט להמשיך בהפעלה של התאגיד לתקופה קצרה ולבקש מהנאמן להגיש לו דוח ראשוני לגבי מצבו הכלכלי של התאגיד. בהתאם לממצאי הדוח יקבע בית המשפט אם להורות לנאמן לפעול כדי להבריא את התאגיד או לפעול לפירוקו. כך, הצורה הטכנית של הגשת הבקשה לא תכתיב עוד את המסלול המשפטי הבלעדי של הטיפול בחדלות הפירעון של התאגיד. בית המשפט הוא שיקבע את המסלול המתאים על בסיס הנתונים שיובאו לפניו. בחלק זה מוטמעים גם תיקוני החקיקה שנחקקו במסגרת תיקון מס' 19 לחוק החברות שעסק בהבראה ושיקום של חברות. תיקונים אלה הוטמעו לעתים בשינויי נוסח, במטרה לפשטם, ובמקצת המקרים תוך שינוי ההסדרים."

חשוב לציין כי בעקבות חקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 ותיקון מספר 32 לחוק החברות, בוטלו שני הליכים חשובים:

1. הליך "פירוק בפיקוח בית המשפט" לפי פקודת החברות – בוטל, בפועל זה הליך שכמעט ולא נעשה בו שימוש בעבר.
2. הליך "פירוק מרצון ע"י נושים" לחברות בלי הצהרת כושר פירעון – בוטל, ויחול ההליך החדש של פירוק חברה.

הרעיון הוא שכאשר אין יכולת לשלוח תצהיר כושר פירעון לרשם החברות, חשוב שהפירוק ינוהל תחת פיקוח של בית המשפט. עם זאת חברות שכבר החלו את הליכי הפירוק לפני כניסתו לתוקף של תיקון מספר 32 לחוק החברות ימשיכו את הליכי הפירוק מרצון ע"י נושים שהחלו בו קודם לכן, עד לסיום הליכי הפירוק מרצון.

יחד עם זאת תיקון מספר 32 לחוק החברות נוסף, החל מסעיף 342 כד' לחוק, הליך חדש שנקרא "פירוק מרצון בהליך מזורז". זהו הליך שמכוון לחברות שאין להן נכסים, אין להן חובות והן לא צד להליכים משפטים תלויים ועומדים. על כך נרחיב בהמשך.

הליכי הפירוק מרצון החלים כיום

כיום, הליכי הפירוק החדשים כוללים מספר הקלות; כמו ביטול דרישת הפרסום דרך עיתון "רשומות", כאשר מעתה הפרסום יבוצע באמצעות פניה לרשם החברות, ללא תשלום אגרה, ובנוסף נוסף כאמור מסלול של פירוק מרצון בהליך מזורז לחברות לא פעילות, שאין להן נכסים וחובות והן לא צד להליכים משפטיים.

באתר רשם החברות יש כמובן הנחיות ופרטים מלאים לגבי הליכי פירוק חברות מרצון לפי התיקון החדש לחוק.
חשוב לדעת כי חברות שהחלו בהליכי פירוק מרצון לפני כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף, חייבות להמשיך את הליכי הפירוק מרצון בהתאם לפקודת החברות, כלומר להמשך את ההליכים לפי הפרוצדורה הקודמת.

אין קיצורי דרך בהליך פרוק חברות מרצון, למעט הליך של פירוק מרצון בהליך מזורז, לפי התנאים שקבועים בחוק (ראו בהמשך)  ולכן חשוב להקפיד על כל השלבים בתהליך הפירוק מרצון, כפי שיפורטו להלן.

כידוע, בעלי חברות לא פעילות מפסיקים לשלם אגרות לרשם החברות וצוברים חוב אגרות, וכמובן גם קנסות וסנקציות שמוטלים על אותן חברות ובעלי השליטה בהן. בענין זה חָשׁוּב לְהַדְגִּישׁ, כי במקרה של אי-תשלום חוב אגרות עלול רשם החברות להטיל קנסות באופן אישי גם על מנהלי החברה. על גביית קנסות אלה חלה גם פקודת המסים (גבייה), שהיא חוק מיוחד העוקף את הליכי ההוצאה לפועל, ורשם החברות מוסמך לפעול באמצעותו ולבצע עיקולים ללא כל התראה או אזהרה מוקדמת. על כך ראו בהמשך.

רשם החברות מכריז על חברות רבות  "חברה מפרת חוק" (חברה שלא משלמת אגרות או לא מגישה דו"ח שנתי בזמן), ומוסמך להטיל על כל "חברה מפרה" כזו ועל בעלי השליטה בחברה הגבלות חמורות, וזאת בנוסף להטלת הקנסות (עיצומים כספיים) ואלה הסנקציות שמוסמך רשם החברות להטיל על חברות מפרות חוק :

1. לא יירשם שעבוד על נכסי החברה (כגון כנגד מתן אשראי/הלוואות בנקאיות).
2. לא יירשם שעבוד לטובת החברה המפרה.
3. החברה המפרה לא תוכל לשנות את שמה או את מטרותיה.
4. בעלי שליטה בחברה המפרה לא יוכלו להקים ולרשום חברות חדשות.
5. רשם המשכונות לא ירשום משכון לטובת החברה המפרה.

בנוסף, לאחר כרזה על חברה "חברה מפרת חוק"  רשאי רשם החברות להעביר את חובות האגרה השנתית הקודמים לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות (מג"ק):  כאשר גביית החובות הללו על ידי המרכז לגביית קנסות כוללת אפשרות לגביה מנהלית, בין היתר בדרך של הטלת עיקולים בבנקים וכרוכה גם בהוצאות הגבייה.

להלן 10 השלבים בדרך לפירוק חברה מרצון

1. חתימת תצהיר כושר פירעון ומשלוח לרשם החברות.
   הצהרת כושר פירעון שהחברה יכולה לפרוע את כל חובותיה תוך שנה מתחילת הפירוק, חתומה ע"י הדירקטורים או רובם. במקרה של חברה בה יש שני דירקטורים בלבד, יש צורך בתצהיר מטעם שניהם. התצהיר המקורי ישלח בהמשך לרשם החברות.
2. משלוח הודעה לכלל בעלי המניות בחברה בדבר כינוס אסיפה כללית, לשם קבלת החלטה על פירוק החברה מרצון. מטרת האסיפה תצוין בגוף ההודעה. ההודעה צריכה להישלח 21 יום לפחות לפני מועד כינוס האסיפה. יחד עם זאת בהסכמת כלל בעלי המניות ניתן לקצר ולבטל את תקופת ההודעה על כינוס האסיפה.
3. קיום האסיפה של בעלי המניות בחברה וקבלת החלטה על פירוק מרצון ומינוי נאמן . הנאמן חייב  במתן הודעה לרשם החברות על מינויו וזאת תוך 21 יום מיום המינוי ע"י האסיפה הכללית.
4. משלוח ההודעה על פירוק חברה מרצון בצירוף תצהיר כושר הפירעון והסכמת הנאמן לתפקיד, וזאת תוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה של אסיפת בעלי המניות על דבר פירוק החברה מרצון.
5. קיבל רשם החברות הודעת החברה על דבר פירוק חברה מרצון ועל מינוי הנאמן, ישנה רשם החברות את סטטוס החברה מחברה "פעילה" לסטוטס של חברה ב-"פירוק מרצון ".
6. הנאמן יפעל לכינוס נכסי החברה ולסילוק חובותיה והסרת כל השיעבודים טרם חיסולה הסופי ויגיש דו"ח מסכם של הנאמן לאסיפה כללית סופית של בעלי מניות החברה, לצורך אישור הדו"ח של הנאמן ע"י האסיפה.
   רצוי לציין בדו"ח המסכם של הנאמן שהחברה זכאית לפטור מאגרות לפי האישורים הנקבעים בתקנה 5א' לתקנות החברות (אגרות), התשס"ד-2004.לשם כך יש לשלוח לרשם החברות בקשה לפרסם הודעה ברשומות על כינוס אסיפה כללית סופית, לפחות חודש לפני כינוס האסיפה הסופית, ולהזמין את כל בעלי המניות לאסיפה זו.משלוח פרוטוקול של האסיפה הסופית של החברה יחד עם הדו"ח המסכם של הנאמן לרשם החברות, וזאת תוך 7 ימים מקיום האסיפה הסופית של חברה.
7. קיבל הרשם את הדו"ח המסכם של נאמן החברה, כולל פרוטוקול האסיפה הסופית, יבדוק הרשם שאין לחברה חובות אגרה שטרם שולמו ו/או שיעבודים שטרם סולקו, ואזתירשם  החברה כמחוסלת מרצון.

ההליך החדש – "פירוק מרצון בהליך מזורז"

פירוק מרצון בהליך מזורז הינו הליך המיועד לחברות לא פעילות שאין להן נכסים, אין להן חובות והן לא צד להליכים משפטיים. זה הליך יחסית חדש שנכנס לתוקף בספטמבר 2019 עם כניסתו לתוקף עם חקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, ותיקון מספר 32 לחוק החברות.

להלן 5 השלבים של פירוק חברה מרצון בהליך מזורז: 

1. חתימה על תצהיר של "חברה לא פעילה" – כל הדירקטורים או רובם צריכים להצהיר שהחברה עונה להגדרת החוק ל- "חברה לא פעילה", דהיינו שאין לה נכסים, אין לה חובות ואין לה הליכים משפטיים תלויים ועומדים.
2. זימוון אסיפה של  בעלי המניות בחברה לפחות 21 לפני כינוסה, או לזמן קצר יותר בהסכמת כל בעלי המניות, כשעל סדר היום: "הצעה בדבר פירוק מרצון בהליך מזורז".
3. קיום אסיפה של בעלי המניות בחברה שבה הוחלט על "פירוק מרצון בהליך מזורז".
4. לאחר קיום האסיפה – יש לשלוח לרשם החברות "בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז" ולצרף לבקשה את תצהיר הדירקטורים והחלטת החברה כיצד לנהוג במסמכי החברה לתקופה שלא תפחת משבע שנים מחיסול החברה, כל זאת בצירוף המסמכים הדרושים לקבלת פטור מאגרות בהתאם לתקנה 5א' לתקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשס"ד-2004.
5. עם קבלת דו"ח הנאמן, ובדיקת בקשת הפטור מאגרות יפרסם רשם החברות את הבקשה ואם לא תוגש התנגדות לבקשה בתוך 90 יום ממועד אישור הגשת הבקשה לרשם החברות,  החברה תחוסל.

חָשׁוּב לָדַעַת: רשם החברות מכריז על חברות רבות כעל "חברה מפרת חוק" (חברה שלא משלמת אגרות או לא מגישה דו"ח שנתי בזמן). רשם החברות מוסמך להטיל על כל "חברה מפרה" כזו, כולל על בעלי השליטה בה, הגבלות חמורות וזאת בנוסף להטלת הקנסות (עיצומים כספיים):

רשם החברות מעביר חובות אגרה שנתית לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות (מג"ק): "גביית חוב על ידי המרכז לגביית קנסות כוללת אפשרות לגביה מנהלית, בין היתר בדרך של הטלת עיקולים וכרוכה בחיוב הוצאות הגבייה."

ראו דוגמא להתראה לפני העברת חובות החברה לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות – ששולח משרד רשם החברות לחברות מפרות חוק.  לכן הפתרון הוא: פירוק חברה מרצון  – בהליך מזורז !

פירוק חברה מרצון וקיזוז הפסדי הון

קיים יתרון במקרה של פירוק חברה לא פעילה (שאין לה חובות לאחרים) שצברה הפסדים:

אבדן ההשקעה בחברה – בין אם ההשקעה היתה במניות ובין אם ההשקעה היתה בדרך של הלוואת בעלים – מאפשרת לבעלי המניות בחברה לקזז את ההפסד הזה כנגד רווחי הון אחרים, הן בשוק ההון והן מחוץ לשוק ההון.

קיים יתרון חשוב במקרה של פירוק חברה מרצון שצברה הפסדים, במיוחד לפני תום שנת המס. פירוק מרצון של חברה שצברה הפסדים יגרור בדרך כלל "הפסד הון" בידי בעל מניות בחברה (שמימן במשך השנים את ההפסדים). הפסד הון זה ניתן לקיזוז באותה שנת מס בה נוצר ההפסד, כנגד רווח הון מכל סוג שהוא, לרבות כנגד שבח מקרקעין ממכירת נדל"ן, לרבות כנגד רווח הון בשוק ההון, ובנוסף באותה שנת מס הוא ניתן לקיזוז גם כנגד הכנסות ריבית ודיבידנד (ובלבד ששיעור המס עליהם לא עלה על 25%). בנוסף, אם לא ניתן לקזז את ההפסד במלואו באותה שנת מס, ניתן להעביר את הפסד ההון לקיזוז כנגד רווחי הון שיווצרו בשנים הבאות – וזאת ללא הגבלה בזמן.

לכן חשוב לדעת: אבדן ההשקעה בחברה ניתן לניצול במקרה של פירוק – בין אם ההשקעה היתה במניות ובין אם ההשקעה היתה באמצעות הלוואת בעלים. בעלי המניות יכולים לדווח לרשות המיסים ולקזז את הפסד ההון כנגד רווחי הון אחרים, כגון דיבידנדים או ריבית מהשקעות בניירות ערך, או אף כנגד מס שבח ממכירת נדל"ן. 

פקודת המסים (גביה) חלה על גביית האגרות וקנסות לפי חוק החברות 

כפי שהוסבר בראש המאמר, רשם החברות מכריז על אלפי חברות לא פעילות: "חברה מפרת חוק" ולאחר מכן מטיל סנקציות חמורות על בעלי המניות והדירקטורים שלהן, ובמסגרת זו מעביר את חובות האגרה של החברות שהוכרזו "חברה מפרת חוק" לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות (מג"ק). סעיף 44 (6) לחוק החברות הסמיך את שר המשפטים לקבוע את סכומי האגרות שישולמו לרשם החברות, ובין היתר גם את האגרה השנתית שמשלמת כל חברה לרשם החברות.

בעניין זה חשוב לדעת כי במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2007, נקבע בסעיף 34 לחוק ההסדרים הנ"ל, כי על גביית אגרות לפי סעיף 44(6) לחוק החברות תחול פקודת המסים גביה. כלומר, חוק הסדרים לשנת הכספים 2007 החיל לראשונה את פקודת המסים גביה על גביית אגרות שנתיות לרשם החברות, כאשר מאז יש לרשם החברות סמכות חוקית לגבות ובאופן מהיר ויעיל את חוב האגרות שלא משולם ע"י חברות לא פעילות רבות.

פקודת המסים (גבייה), היא פקודה ישנה שמהווה אוסף של הליכי גבייה אגרסיביים במיוחד של הוצאה לפועל. הפקודה מקנה לרשם החברות סמכויות רחבות ביותר, תוך קצור הליכים מינהליים וללא ביקורת שיפוטית ממשית, וכל זה מאפשר לגבות את תשלומי חוב האגרות המגיעים לרשם החברות שטרם שולמו, ולנקוט צעדי גבייה אפקטיביים נגד החברות הסרבניות, מבלי להיזקק להליכי ההוצאה לפועל הרגילים, או להליך אחר בבית משפט.

כך למשל מאפשרת פקודת המסים (גבייה) לרשם החברות להטיל עיקולים על חברות סרבניות, לרשום שעבודים על מטלטלין ונדל"ן, לצוות על מכירתם של מטלטלים שעוקלו ושל מקרקעין ששועבדו, למנות כונסי נכסים לנכסים לשם מימוש חוב האגרות, וכדומה. ואכן בשנת 2010 הוקמה במשרדי רשם החברות, "מחלקת אכיפה ובקרה", שעוסקת באיתור הפרות החוק, הכרזה על חברות מפרות חוק, הטלת עיצומים כספיים ואכיפתם.

בנוסף חשוב לציין כי לפי סעיף 358 לחוק החברות, פקודת המסים (גבייה) חלה גם על הטלת העיצומים הכספיים (קנסות עקב אי-תשלום אגרות ו/או אי הגשת דו"ח שנתי לרשם החברות).

כיום סכום העיצום הכספי הוא סך של כ- 8,000 ‏ש"ח בגין כל שנה עבורה לא שולמה האגרה במועד, כאשר בגין הפרה מתמשכת יוטלו עיצומים כספיים מצטברים עד לסכום של  250,000 ₪.

בהמשך לדברים הללו, מומלץ לבעלי השליטה בחברות לא פעילות, שאינם מעוניינים בהמשך החזקתן (דהיינו, בהמשך הגשת דוחות שנתיים והמשך תשלום אגרות שנתיות לרשם החברות), לנקוט בהקדם בהליכי פירוק חברה מרצון, לבקש פטור מאגרות בגין התקופה שהן הפסיקו להיות פעילות ולחסל אותן.

========================

שי הראל, משרד עורכי-דין

שד' שאול המלך 8, תל-אביב 6473307 טל: 03-5467531 פקס: 03-5467532

אתר אינטרנט :    www.harel-law.co.il

שי הראל, משרד עורכי-דין מתמחה בתחום דיני מיסים, עבירות מס, תאגידים, משפט מסחרי ואזרחי, עסקאות מקרקעין, רישוי חברות כח אדם, חברות שמירה וחברות ניקיון, ייעוץ וליווי משפטי שוטף של הלקוחות מזה כ- 30 שנה.

עורך דין שי הראל מכהן בוועדות שונות של לשכת עורכי-הדין בתחום המיסים, ומפרסם מאמרים רבים בדיני מיסים, שנכללו בפרסומים מקצועיים שונים.

כמשרד בוטיק, השירות המשפטי ללקוחות מאופיין ביחס אישי, נאמנות וטיפול מקצועי ומסור בכל לקוח ולקוח, כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר.

המשרד בעל ניסיון רב בפירוק מרצון של מאות חברות ומציע לכם את שירותיו לפרק חברה מרצון ולהפסיק את חיובי האגרות והקנסות שלא לצורך. מבחינת מנהלי החברה, השירות המשפטי של משרדנו הוא מהיר זול ופשוט, שכן אנו מבצעים את כל ההליכים עבור החברה ביעילות ובמיומנות, מבקשים פטור מאגרות ומחסלים את החברה.

מדוע לבחור בנו ? בזכות הניהול הנכון והחכם של ייצוג הלקוחות, ובמיוחד בתחומי התמחות של המשרד.

בזכות היכולת כמשרד בוטיק אינטימי, להעניק ללקוחות המשרד תשומת לב מרבית, יחס אישי, נאמנות, טיפול מקצועי ומסור.

בזכות ניסיון רב שנים, ידע, חשיבה יצירתית ויכולת להבין את הצרכים האמיתיים של הלקוחות.

בתחום המסחרי רוב לקוחות המשרד הם לקוחות קבועים או חוזרים, לקוחות שהופנו ע"י לקוחות ותיקים, מפה לאוזן, כאשר במקרים רבים ההתקשרות הינה לטווח ארוך.