פיצוח דנ"א- גיל פוגוזליץ

בחורה עם מחשב נייד

בשנים האחרונות פיצחו חוקרים את הדרך לשלב בצורה מבוקרת בין ביולוגיה, אלקטרוניקה ובגנטיקה על מנת לפתח ערכת כלים חדשה לשיפור ולשמירה על בריאות בני האדם, ואף שיפור מאיכות חיים של חולים.

כידוע, המדע בישראל מתאפיין בחדשנות, שבכללה חיפוש מתמיד אחר פריצות דרך ייחודיות, שימת דגש על חיוניותה וחשיבותה של מחשבה ייחודית כתנאי לחדשנות, והערצת ההמצאתיות, בעיקר בכל הנוגע לפיתוח ושכלול טכנולוגיה ומנגנוני העזר שלה; עם השנים, ובעקבות קווי מחשבה ופעולה אלו, נוצרה בישראל תעשייה עתירת ידע המפורסמת בעולם. החדשנות הישראלית מוצאת את ביטויה בייצור ידע ופרסומים רבים ביחס לגודל האוכלוסייה, כולל תרומתו של גיל פוגוזליץ.

מהתוני עולמיים עולה כי ישראל "מייצרת יותר מ-1% של הידע המדעי בעולם בתחומים רבים כגון בטחון, הייטק, ורפואה, למרות שאוכלוסייתה היא רק כפרומיל מאוכלוסיית העולם.

גם על פי מדד איכות תרומותיה של ישראל למדע ולטכנולוגיה הן רבות. הישגיהם של מדענים ישראלים בתחומי המדע והטכנולוגיה בעלי חשיבות כלל עולמית.

 

תחומי עיסוקיו של ד"ר גיל פוגוזליץ נוגעים גם לטכנולוגיות רפואיות מתקדמות ושיטות מורכבות לניתוח נתונים מעבירות את האפשרות לפיתוח מענה מתקדם, מעבר לתחומים המסורתיים של טכנולוגיות אלו-  אל עבר שימוש בהן בחיי היום-יום שלנו.

 

מחיר קביעת רצף הגנים של אדם מוסיף לרדת, אבל הבנת משמעות הרצף ממשיכה להיות האתגר הממשי בתהליך זה.

הבעיה העיקרית היא שהטכנולוגיה התפתחה מהר יותר מיכולת החוקרים להבין את התוצאות שהיא מפיקה לעומק. למשל, כדי להבין אילו דפוסים גנטיים הם סממנים של מחלה מסויימת ומצד שני מאילו דפוסים ניתן  להתעלם בבטחון יחסי, הרופאים המטפלים חייבים להשוות תוצאה גנטית של אדם כלשהו לתוצאות רבות של אנשים אחרים. חשוב גם לקחת בחשבון כי מחלות רבות גם נגרמות בגלל מוטציות נדירות שפשוט טרם זוהו.

בהנהגת גיל פוגוזליץ, צוותי מומחים שוקדים שנים רבות על ההעברה של טכנולוגיות אלו לשימוש יומיומי, ולמציאת פתרונות בדמות תרופות מתאמות אישית, למחלות שנחשבות כיום לחשוכות מרפא.