מס' ימים מתחילת המסע: 29

מס' ימים עד לסיום: 1 (יא אללה. אני בהלם. נשבעת)

מס' מתכון מתוך ה-30: 29

מודה אני לפניכם שאני בהלם שעברו 29 ימים. זה הבלוג שעבר לי הכי מהר מכל השלושה סיבובים שלי פה.

כל יום ראיתי ובישלתי עם אנשים אחרים, אבל בעיקר אני מרגישה שעברתי פה משהו שלא עברתי עד היום עם הבלוג.

התבגרתי, ונפתחתי.

למדתי לשחרר.

אני רגועה יותר,

ברורה יותר, בעיקר לעצמי.

—-

זאת אמנם לא הפרידה הרשמית, כי יש עוד יום אבל אנצל את ההזדמנות כדי להגיד תודה

למי שנשאר בחיים שלי, שלא ויתר, שרצה לקחת חלק.

למי שעקב יום יום, ושלח לי הודעות שמילאו אותי בכיף אדיר.

למי שעקב ועדיין לא סיפר לי שעקב, גם המון תודה.

אוהבת.

—–

בקטע הזוי, או לא כל כך בעצם, עשרה מתכונים מתוך ה-30 כוללים סוג של בצק: או פיתה ליד לניגוב, או בצק שהכנו ללחמניות, או בצק מאודה לדים סים, או סתם לחם כוסברה במחבת…

אבל אם שליש מהמתכונים שלי, בצורה כזו או אחרת, מככב בהם בצק, אפשר להגיד רשמית שאני מכורה.

לבצק המוכן כמובן, אבל גם להכנת הבצק.

אם אני מרגישה לא רגועה, קשה קצת לנשום, רק תתנו לי קערה, קמח ומים ואני כבר אמצא את הדרל להרגע.

לערבב, להקפיץ, לגלגל, לקרוץ צורות, להפוך, לקפל.

ללוש, ללוש וללוש.

מהשנתים וקצת עבודה בקונידטוריה, אני סוחבת איתי דלקת בגיד בשתי כפות הידיים שלי. הן נפוחות וכואבות כל פעם שהיד מתאמצת יותר מידי.

בקונדיטוריה, הייתי מעבירה שעות בהתעלמות מוחלטת מהכאב. כי יש המון מה לעשות, ולהספיק ושום כאב לא יעצור אותי. וכשהייתי מגיעה לדירה, כאילו הייתי משחררת ופתאום הן ממש היו שורפות לי, הכאב היה כל כך חזק.

כל פעם שלשתי במהלך החודש האחרון, את הבצק בתוך בקערה, אותה היד אותתה לי שאני מגזימה. שאני צריכה להוריד הילוך. שזה כואב לה. שאני יכולה להתעלם מזה אבל היא תמשיך להציק לי ולרדוף אחריי ולהזכיר לי. גם את הכאב הפיזי, אבל גם את כל מה שעברתי.

היום אני מטפלת בה, ולומדת לחיות עם הכאב, גם הפיזי וגם לא. אבל מבינה שכל תקופה משאירה איתך משהו. משהו שאתה לוקח איתך להמשך הדרך.

ורק אני אבחר, איך הוא ילווה אותי. כמה נוכחות תהיו לו , לזכרון ההוא, בחיים שלי.

היום לשה איתי את הבצק (פיזי ונפשי כפרה עלייך) ניצן המהממת, שכבר התארחה פה בבלוג, והיא בעצם היחידה שהייתה פעמים בבלוג הנוכחי (כבוד כפרה).

הכנו יחד נשנוש ערב יחסית זריז וטעים לאללה.

בצק. שום. שמן זית, בלסמי. רוקט. תאנים. פרמזן.

פיצה תאנים ובלסמי

לבצק: מערבבים 300 גר' קמח מלא (מי שלא אוהב רק מלא, יכול לשלב עם לבן כמובן..או קמחים אחרים…) כף מלח, קצת פלפל שחור, כף שמרים יבשים. מוסיפים חצי כוס שמן זית, וכוס מים ומתחילים לערבב. מוסיפים מים במידת הצורך, עד שמתקבל בצק אלסטי ולא דביק.

אם מכינים הבצק במיקסר, לשים 5 דק', עד שהבצק נאסף סביב וו הלישה. אם מחליטים לעשות הבצק ידנית, לשים ממש טוב 8 דק. מניחים בצורת כדור, מלטפים במעט שמן זית ונותנים לו מנוחה של חצי שעה, להתפחה קלה.

אחרי ההתפחה, מרדדים לצורת מלבן (או עיגול) ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. מוסיפים מלח גס, שיני שום טריות, והרבה זמן זית. ומכניסים לתנור מחומם מראש על 230 מעלות ל10 דק' או עד שהבצק שחום ומוכן.

מוציאים מהתנור, מפזרים עלי רוקט בנדיבות, תאנים מתוקות וטריות, וקצת פרמזן מגורר. מעל מלטפים בעוד קצת שמן זית, ובלסמי (אם יש בלסמי מרוכז מה טוב). חותכים לריבועים או משולשים ואוכלים חם!

טעים לאללה.