מחול אחרון ופרידה

בחורה עם מחשב נייד

ההחלטה הכי חשובה שקיבלנו היא: לצאת למסע בפיליפינים. ההחלטה החשובה הבאה בתור היא לצאת לשבועיים של טיול. כי רק אחרי שבוע הצלחנו להתנתק, באופן חלקי, ורק אחרי שבוע הבנו חלק מחוקי המשחק ובעיקר למדנו להיות חלק ממשהו גדול ולא שלנו.

אתם יודעים שאני ממש אוהבת מספרים, הם בדרך כלל מספרים את הסיפור באופן אובייקטיבי. אנחנו ממירים כך: 10 פסו שווה 1 ש״ח. שכר מינימום של אדם לא משכיל הוא 60 פסו ליום. 180 ש״ח לחודש. מרוויחים כך העוזרים לספנים, קולעות הנצרים לגגות ועוד כ 50% מהעם.

קולעת הנצרים הקטנה

בוגרי תיכון מרוויחים כ 300 פסו ליום, רצוי שידעו אנגלית ברמה טובה, זה אומר כ 1000 ש״ח לחודש. שכרו של מורה כ 20,000 פסו לחודש, ושכר לימוד אוניברסיטאי במוסדות הממשלתיים הוא כ 10,000 פסו לסימסטר ולתואר צריך 8 סימסטרים. הנתונים האלו מסבירים למה הפיליפינים כמהים לעבוד במדינות מערביות וזו נחשבת לעבודה מועדפת בעידוד הממשלה.

בית פשוט באי בוהול במקום ״שווה״, עולה 200,000 פסו ומ״ר אדמה 500 פסו. בעלי הבתים הם העשירים ובדרך כלל זה אומר שאחד מבני המשפחה שולח כסף מחו״ל. Uber and Crowd sourcing נכון להיום אובר היא חברה ששווה עשרות מיליארדי דולרים. בפיליפינים הם חיים בשיתוף משאבים כחלק מהחיים. כל בעל רכב, אופנוע, ווספת סירה, ואופניים הוא גם נהג לעת מצוא.כלי התחבורה הציבורית הוא הג׳יפני , אוטובוס פח, שיכול להכיל 16 נוסעים אבל מכיל הרבה פעמים קרוב ל 30 כולל אנשים על הגג ובצדדים. ג׳יפני כאלו יש אלפים,היתרונות לעומת התחבורה הציבורית התאגידית, הזמינות מאוד גבוהה, מספר הנהגים המתפרנסים גדול בסדרי גודל, מחיר נסיעה 8 פסו, שווה ל 80 אגורות.

קוקוס בננה ומלון

 

חוזרת למסע: היגענו לאי cebu כדי לשחות עם כרישי הלויתן. נסענו שעתיים וחצי במהירות של 35 קמ״ש לאוסלוק שם יש 100 כרישי לויתן שהמקומיים מאכילים כדי שהתיירים, רובם מהפיליפינים, יוכלו לחוות שחייה ליד סוג של דינוזאור בתפיסה שלי. לא ברור לי איך הענקיים האלו שמשקלם 600 ק״ג ואורכם 4 מטר שרדו. הכריש הזה לא מסוכן לבני אדם עוד פלא של הטבע והאדם חי בהדדיות עם הטבע. הכריש אוכל עשרות קג של פלנקטון טרי (יצורים ימיים קטנים) שדייגי פלנקטון דגים עבורו כל בוקר. אנחנו שטנו בקייק כ2 דקות רק כדי להתרחק מהחוף, קפצנו לים כדי להיות ממש ליד הכרישים. השחיה מוגבלת ל 30 דקות, אחרת עד היום הייתי מחכה לרוני.

צילום: שאטרסטוק

תרנגולים וכלבים הקטע שיסופר עכשיו קשה לעיכול אבל הוא חלק מהמסורת הפיליפינית. במהלך המסע שלנו ראינו הרבה תרנגולות למכירה ומין כלובים משולשים מקש, למדתי שמטפחים כאן תרנגולי קרב, על אותו רעיון של מלחמות השוורים של הספרדים ששלטו בפיליפינים, רק במקום שוורים, תרנגולים. ב cebu-colosseum כל יום מ14.00 עד 24.00 נערכים קרבות בין צמדי תרנגולים, רק זכרים. רוני חייב היה לראות את זה, עידו ואני ממש לא. רוני יצא לקולוסאום עם ג׳רמן המלווה הפיליפיני בן ה21 שגם הוא ממש אוהב את הקרבות האלו. 2 אנשים מביאים לזירה 2 תרנגולים, לכל אחד מהם מחוברת סכין לרגל. מיד כשמקרבים את התרנגולים זה לזה, הם מתחילים בקרב שאורך כמה דקות עד שאחד התרנגולים מת! התרנגול המת ניתן לבעלים של התרנגול המנצח. על זה נאמר ״ הרצחת וגם ירשת״. בקהל היו אלפי אנשים, נשים וגברים, משולהבים. מחיר הכניסה 40 פסו.

תרנגולי קרב

הכלבים נמצאים פה בכל מקום חופשיים לגמרי, כלבי רחוב שלא מתרחקים כשמגיעה מכונית וגם לא ממש מתקרבים לאנשים אוכלים, מוזרים כאילו איבדו את האינסטינקטים, למדנו שכלבי רחוב נלקחים על ידי הרשויות. פינוי אשפה: יש! אחת לשבוע או אחת לחודש,תלוי היכן גרים, ועד אז כל אדם צריך להסתדר עם הזבל שלו, לא משהו.

דולפינריום בטבע

לבוהול, לשלושת הימים האחרונים של המסע, היגענו מcebu, במעבורת ענקית.הבנות שלנו שאלו אם יש לנו עד כח, חשבנו שלא ממש אבל אז היגענו לגן עדן. המטרה היתה לנוח קצת אבל לא הצלחנו. במרחק שעת שיט ראינו עשרות דולפינים משחקים וקופצים, מחזה מרהיב ומרגש.המחזה מתחיל ב 6.00 בבוקר ומסתיים בסביבות 7.30, האנשים מגיעים לצפות בלבד. לא מאכילים ולא שוחים.הטבע בענק. עולמות המים השונים נראים ממש עלובים בהשוואה, גם בלי הדרך הנוראית בה מתנהגים שם.

עולם המים

בבוהול צללנו (מסיכה ושנורקל) ראינו עולם מים משגע. היום חזרנו למנילה, אחרי שבוע באיים נזיריים היגענו לעיר הפקוקה והעמוסה.

הגברים של חנה

 

מחר חוזרים הביתה. אכלנו בקניון ענק ברשת של אוכל איטלקי, כי עידו היה חייב כבר אוכל ״נורמלי״ בדרך לבית המלון עידו הלך מחובק בין שנינו ואמר שאם אחד החברים שלו יראה אותו זה יהיה סוף! הסתיים ה״טיול אחרי צבא״ שלנו. התאהבנו תרתי משמע. חוזרים עם 3 מזוודות 3 תרמילים וגיטרה. להתראות בטיול הבא ולפרטים ..רוני.

משפחתי בלי חיות אחרות

חנה רדו
מחפשת פתרונות להגברת התעסוקה בפריפריות. פתוחה לכל רעיון לשינוי המציאות בישראל. מאמינה בשיוויון מגדרי.עובדת במקאן תל-אביב 24/7. www.hanarado.info