3 שנים לא היה לי פייסבוק
גם לו לא היה
החלטנו יחד,שככה הכי בריא
כשהגיעה הקורונה זה היה חזק ממני,החזרתי את הפייסבוק,
אני מתפרנסת מכתיבה ,מכורה לכתיבה,אני גם חולה ממנה.
אני אסכן את היקר לי מכל כדי לרשום עוד פוסט נוסף ,אתר כמו פייסבוק הוא הבמה המושלמת עבורי,
אז למה בחרתי להשבית?
כי הפייסבוק ,יש בו הרבה מין הטוב אך הוא עטוף בהרבה גועל,במיוחד אם את ערה כמוני בלילות ולא מצליחה להרדם.
בואו אני אפתיע אותכם,לא הוטרדתי או חוזרתי ע"י גברים,איתם דווקא היו לי שיחות על אלוהים
אני כנראה האישה הסטרייטית היחידה שהפרטי שלה מלא בשיחות זימה עם נשים.
הן מחמיאות ואני מסמיקה ,הן גוררות ואני נגררת…הן מחזרות ואני נענית.
בראש שלי זה הכל בצחוק,מסתבר ששברתי כמה לבבות בסיבוב דאווין הזה שהרשתי לעצמי לעשות בפייס.
מוזר שזה קרה בחורף,זו התנהגות שמתאימה לקיץ.
ודווקא זו שהחמיאה למילותיי ולא ליופיי ,אותה הוא ביקש לחסום.
זה שאוהב אותי יותר מכולם,זה שנמצא שם כשכולם לא יודעים איך להתמודד.
הוא שם לשמור שלא אעלה גבוה,שלא אחשוף את כל ליבי לאדם זר,להסביר לי שוב ושוב שזה אדם זר לא משנה כמה חזק הרגש שלי אליו או שלה/שלה אליי.
הוא קורא להם יצורים או כל המסכנים,מזכיר לי איך אמא היתה אומרת שאת כל החתולים המסכנים הבאתי הביתה כשהייתי קטנה,היא גם היתה משתמשת באותו משל כשהייתי מביאה בחור שלא לטעמה.
את הבעל שלי היא אוהבת,הוא הוכיח לה שוב ושוב שהוא נותן לי לעלות הכי גבוה כי הוא מבין את הצורך…והוא שם מחכה שאפול כדי לתפוס ולטפל,היו פעמים שלקח לו שנתיים עד שהחלמתי מנפילתי
אז זה לא באמת משנה כמה נעים לי איתם שם יחד בעולם הכחול,זה לא משנה כמה התגובות שלי אליהם מרחיבות להם את הלב ולהיפך
זה גם לא משנה כמה יפה הם כותבים מציירים מנגנים….כן זה הטיפוס שמעניין אותי,אמנים.
מסתבר שאני מעניינת אותם בחזרה.אני,מילותיי,כי כל אמן הוא נפש פצועה
מה שמשנה הוא אישי ורעי שיודע שעם כל הכאב עליי לשחרר כי אחרת אתרסק והוא יאלץ לטפל בי.
אם אני מה שאני אומרת על עצמי ,אחת כזו שכותבת כדי שהמסר יהדהד לעד,
אני לבטח זו שמאמינה בכל ליבי שהטקסט הזה מקרב לבבות ומחבר בין אנשים
או לחילופין יודעת בוודאות שהטקסט הזה יגיע עד אלייך ימלא לך את הלב בכל האהבה שמותר לי לתת לך גם אם את חסומה אצלי בפייסבוק.
תודה שנגעת גם בי,רק לשניה.
את יודעת מי את.
