פורים מזוית קצת אחרת – אימונוער

רגע לפני שהפיד שלנו מתמלא בילדים מתוקים בתחפושות אני רוצה לשתף אתכם
בחגיגת פורים הפרטית שלי.
carnival-mardi-gras-masks 1
שחר המרכזית שלי, בכיתה ז' ובמסגרת ביהס ולכבוד פורים הם יצאו השבוע להתנדב בבית אבות – לחגוג עם הבוגרים של החיים, לבלות איתם, לתת תשומת לב ובעיקר להכיר מקרוב כמה מהערכים החשובים בחיים – עזרה לזולת, כבוד הדדי, "והדרת פני זקן" ותרומה מהי.

באותו ערב שאלתי אותה איך היה?
ציפיתי לקבל את התשובה שכולכם ודאי אמרתם בלב – "כייף".
הופתעתי.
שחר התיישבה לידי, ובעיניים מלאות התלהבות סיפרה לי את כל קורות היום שלה.
(תודו שזה לא אופייני לגיל)
היא סיפרה שהם יישבו איתם, שיחקו, ובעיקר דיברו איתם, יצרו שיחות.
על מה דיברתם?
"שאלתי את אחת הנשים, למה היא התחפשה כשהיתה ילדה?
היא סיפרה שהתחפושת הנפוצה לבנות אז היתה חיילת , והבנים התחפשו לערבים.
היא סיפרה לי, שהיא היתה יושבת עם אמא שלה, והן היו תופרות את התחפושת.
היא סיפרה שהיתה ציפייה אדירה ליום החג הזה."

שחר סיפרה שהן נפרדו בחיבוק חזק, ושחר הבטיחה שעוד תחזור לבקר.
התרגשתי. ראיתי בעיניים של שחר את ההבנה של כמה חשוב היום הזה היה עבורה.
המפגש הזה העלה געגועים לשחר לסבתא מירה שלה.
הוא העלה בה גם הבנה של מהי תרומה, איך היא מרגישה כשהיא בנתינה,
וכמה זה חשוב לראות את האחר, ולצאת מהחדר שלה ולהכיר את העולם.

כל חג שלנו מציין ערכים חשובים שלנו כבני אדם, ושלנו כחברה.
מלבד התחפושות והשמחה של החג המופלא הזה,
בואו נייצר איתו גם ערך. התקופה הזו לדעתי מחייבת את ההתגייסות הזו.
כל הצדדים מורווחים – אפילו אני הרווחתי שיחה עמוקה ומרגשת עם המתבגרת הבוגרת שלי 🙂

תודה לחטיבת הביניים ע"ש אילן רמון על ההזדמנות להפגיש את הילדים שלנו
עם הדברים החשובים בחיים.
ותודה לשחר שלי על התזכורת.