פורים בטעמי ילדות

הבוחשות משדרגות את משלוח המנות. 3 מתכונים לחובבי התמרים, אוהבי הגבינות וכמובן שוחרי הפרג

בחורה עם מחשב נייד

בוחשת א’: אושרית נברה

מצב רוח: סביר ובמגמת שיפור

רמת עייפות: בינונית

באוסף החגים שרקחה עבורנו היהדות, יש מעט מאוד חגים בהם אדם חופשי לשמח רק את מי שהוא חפץ ביקרו באמת. בדרך כלל, החג היהודי מלווה בערב חג טורדני, שלא פעם מאלץ אותך להסב אל השולחן עם גיסתה הזועפת של חמותך, עם חמותה האנטיפאטית של אחותך או עם הפיליפינית של הדודה של בעלך.

אם לא ערב חג טורדני אזי החג עצמו מלווה לעיתים בביקורי קרובים, שגורמים לך לרצות להיחטף על ידי חוצנים ולהיעלם מהעולם למשך יומיים – שלושה. יש לי חברה שבכל חג נאלצת לפקוד איזה דודים במושב ולאכול תבשיל דג טונה יבש שמוציא לה את החשק לחיות. חברה של אחותי נאלצת להתארח בכל חג אצל משפחתו המורחבת של בעלה ולאכול בחוסר חשק אוכל פולני שנס ליחו, ואצל בעלי מתקבצת המשפחה בחנוכה אצל איזו דודה שמגישה בגאווה גדולה סופגיות נוטפות שמן בטעם לוואי.

אין מה לומר – קשה להיות יהודי. ודווקא בגלל כל אלה, אני תמיד נתקפת שמחה עזה לקראת בואו של חג הפורים: בלי ערב חג עמוס אנשים שלא בא לי עליהם, בלי ארוחת חג מעיקה אצל דודות רחוקות, בלי נסיעות ארוכות בפקקים מיותרים. רק אני והמטבח ותנור האפייה שלי,  והחופש לשלוח משלוחי מנות מפנקים רק למי שאני אוהבת באמת. תענוג.

זכרון הילדות החזק ביותר שלי מחג פורים, הוא מגדל קופסאות המאפים במטבח של דודה שלי מורנה, שבסיסו היה נתון על הריצפה והצריח שלו –  סנטימטר אחד לפני התקרה. קופסאות על קופסאות נערמו במטבח שלה וריח האפייה שנדף מהתנור אפף את כל גבעתיים. אני, שמתגלית כיסודית מאוד כשמדובר במאפים (אל דאגה – היסודיות הזו נעלמת כשמדובר בכביסות, ספונג’ה או סתם ניגוב אבק), לא פסחתי על אף קופסה ונגסתי בשמחה בכל אחד מהם: שושני שמרים, באבות של תמרים, אזני המן במגוון מילויים, רולדות ריבה ומה לא. אמא שלי תמיד היתה טוענת שהמגדל הזה מעיד על טירופה של בעלת הבית ("את לא נורמלית, למי את מכינה את כל זה?"), אבל היתה בולסת בשמחה את המאפים המתוקים ולא שוכחת לקחת קצת הביתה ("נו, אם כבר הכנת כל כך הרבה – אז ניקח").

את חג הפורים שלי אני חוגגת, מדי שנה, בהשראתו של מגדל הקופסאות הזה ואני מנסה להקפיד על מגוון של מאפים שמשמרים את הפשטות והנועם של טעמי ילדותי. אז מה מקבלת השנה חברתי האהובה דנה לבנת – גזית במשלוח המנות שלה? אל תתעכבו על השאלה, כי הנה מגיעה התשובה:

רולדת תמרים נימוחה:

אין על בצק פריך במילוי תמרים. זה טעם שנצרב אצלי עוד בילדותי ואני שמחה לשחזר אותו בכל פעם מחדש. התוצר הסופי הנימוח של הרולדה הזו מסתיר היטב את העובדה שמדובר במאפה קל הכנה, שגם אלה מכן שלא מבינות יותר מידי באפייה יצליחו להרשים ולהפתיע איתו. השילוב של החמאה והשמן גורם לבצק להיות דמוי מעמול בטעמו ומרקמו.

………………………………………………………………….

לבצק:

  • ½ קילו קמח
  • 200 גרם חמאה
  • ½ כוס שמן
  • ½ כוס מים קרים
  • ½ שקית אבקת אפיה (5 גרם)
  • כף סוכר
  • קורט מלח

………………………………………………………………….

למלית:

  • ממרח תמרים (כן כן, כזה שמוצאים בכל סופר)

………………………………………………………………….

לפיזור מעל:

  • אבקת סוכר

………………………………………………………………….

אופן ההכנה:

מנפים (או סתם מערבלים) קמח עם אבקת אפיה. מוסיפים סוכר ומלח, קוביות חמאה רכה, שמן ומים. מניחים על ניילון נצמד ומשטחים לגובה של כסנטימטר. מכניסים למקרר ל 15-30 דקות.

מוציאים מהמקרר ומחלקים ל 4 כדורים.

על משטח מקומח, מרדדים כל כדור למלבן דק ככל הניתן (המנוסות ירדדו עד מאוד והפחות מנוסות ירדדו עד לגובה שנח להן לעבוד איתו. בכל מקרה – יצא טעים), מורחים שכבה אחידה של ממרח תמרים ומגלגלים לרולדה. אופים בתנור שחומם ל 180 מעלות כרבע שעה. הרולדה צריכה להישאר בהירה.

מוציאים מהתנור ומקקררים לחלוטין. פורסים לפרוסות לא דקות מידי, בעובי של כ 2 סנטימטרים ובוזקים אבקת סוכר.

אל תגידי שלא אמרתי: אל תנסי לחתוך את הרולדה לפרוסות דקות מידי, הבצק כל כך עדין שהוא עשוי פשוט להתפורר.

מיני – קרואסונים מבצק גבינה:

זה אולי ה-להיט של משלוחי המנות שלי. אני אופה אותם פעם בשנה, רק בפורים. בצק הגבינה העדין הוא בלתי אפשרי לעיבוד במזג אוויר חם, ולכן עדיף להכנה בחורף. עם הבצק הדקיק הזה צריך לעבוד בזריזות והתוצאה ממכרת. התוצר הסופי הוא נפלא בטעמו: קריספי מבחוץ, מתקתק וריבתי במפנים, הוא קליל ואפשר לנשנש ממנו עוד ועוד בלי לשים לב.

………………………………………………………………….

לבצק:

  • 1 קופסת גבינה לבנה (250 גרם) 9% או 5%
  • כוס (מאג) קמח
  • 200 גרם חמאה רכה מאוד אך לא נוזלית

………………………………………………………………….

למלית:

  • ריבת תות
  • צימוקים בהירים
  • סוכר
  • קינמון

………………………………………………………………….

לציפוי:

  • ביצה
  • סוכר

………………………………………………………………….

אופן ההכנה:

מכינים את הבצק: מערבבים את הגבינה, הקמח והחמאה לכדי עיסה אחידה. מתקבלת עיסה דביקה מאוד. מניחים את העיסה הדביקה על משטח ניילון נצמד ובעזרת הניילון צרים ממנה כדור. מניחים את כדור הבצק להתקשות במקרר למשך 24 שעות.

לאחר שהבצק קשה ומוכן לעיבוד מחלקים אותו ל 4 חלקים שווים וצרים מהם עיגולים.

על משטח מקומח מרדדים בזריזות כל כדור בצק לעיגול דק, ומחלקים את העיגול בעזרת סכין חד ומקומח ל 8 משולשים (ממש כמו פיצה).

במרכז החלק הרחב העליון של כל משולש מניחים ומורחים (בעזרת כפית) פס ריבת תות, ועל כל מריחת ריבה מניחים 2-4 צימוקים. מפזרים סוכר וקינמון על כל משטח הבצק המרודד ומגלגלים כל משולש למיני קרואסון.

מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה, מורחים בביצה ומפזרים סוכר בנדיבות.

מכניסים בזריזות לתנור מחומם ל 170 מעלות ואופים למשך כ 15-20 דקות. הקרואסונים מוכנים כאשר הם מגיעים לצבע זהוב בחלקם העליון.

אי שפיות זמנית: למי שמטורפת (כמוני…) על מאפים קטנטנים, ניתן לחלק את עיגול הבצק ליותר משולשים, וכך המיני-קרואסונים הופכים לקרואסוני-ביס והשמחה גדולה.

………………………………………………………………….

אפקט הדאווין:

למשלוח של דנה אני מצרפת בקבוק יין מעולה שרכשתי (במחיר אטרקטיבי) בחנות "דרך היין": מרלו 2004 Fortius מחבל Navarra (ולא רק כי שם המשפחה שלי מחייב) . היין המופלא הזה לא קשור למתוקים במארז, הוא רק רמיזה פולנית לדנה שתזמין אותי לארוחת בשר איכותית, שתלווה את היין הזה… כל כך טרחתי על משלוח המנות, לא מגיע לי אנטריקוט בתמורה?

ומה דנה תגיד? היא תודה לי בנימוס הונגרי אופייני, ואחרי חצי שעה בעלה יתקשר וישיר לי שירי הלל מהולים בקללות עסיסיות בגין שבירת הדיאטה שלו. ככה זה, חברים לא בוחרים (-:

בוחשת ב’: דנה לבנת גזית

מצב רוח: אופטימי ולא אופייני

רמת העייפות: עד לא ידע

"1 סוכריה על מקל

1 חטיף מלוח

1 חטיף שוקולד

1 הפתעה פורימית"

זה הפתק שחיכה לי היום בתיק שהחזיר הילד מהגן, תחת הכותרת "משלוח המנות האחיד לפורים". ומה אני אגיד לכם, משלוח המנות הזה חגיגי בערך כמו החול שהוא מביא איתו בנעליים מהגן. כל כך צפוי, בנאלי ולא משמח, כמעט כמו דוח חנייה באדום לבן ברחוב בן יהודה.

אני מנסה לחשוב כמה חברים היו נשארים לי אילו משלוחי המנות שהייתי מביאה להם היו מתנהלים על פי הוראת הגננת. איכשהו, החברים שהתארגנו סביבי במהלך השנים הם כאלה שסוכריה (מגעילה) על מקל ומרשמלו (שהוא תמיד בטעם זובירקס) הם פחות או יותר תפריט יום הדין שלהם, בהנחה שפסק דינם הסופי הוא גהינום. נו מילא. מאחר שאת גן החובה שלי הצלחתי לסיים בהצטיינות יתרה, נפניתי להכנת משלוחי המנות לחברים שלי.

משלוח המנות חייב להכיל לפחות 2 דברים שונים –  כך לפי המצווה. ואני? צדקת ידועה. רק שאצלי משלוח המנות לא כולל רק דברי מאפה מתוקים. אני מעדיפה אותו מפתיע במגוון מרקמים וטעמים, כשכולם מאוחדים באחת האהבות הגדולות שלי: הפרג. האהבה לכדורונים השחורים המתפצפצים זורמת בעורקי משפחתי, ירושה גנטית מתוקה מאמי האהובה, שבזיכרון ילדות פורימי שלי היא מעבדת 5 קילו אזני המן במילוי פרג על משטח השיש במטבח, וריח גן עדן של המאפה עולה מהתנור וגורם לבני הבית להתאגד סביבו בחוסר סבלנות, בהמתנה לאזני הצורר המתוקות. אז מה מחכה לאושרית היקרה במשלוח המנות שלה? הנה זה בא:

אזני המן:

בניגוד גמור להנחה המסורתית הקושרת את אזני ההמן עם מגילת אסתר, מקורם של אוזני ההמן הוא דווקא בגרמניה, שם קראו לזה "כיס פרג" Mohntasch. נו טוב, בענייני צוררים הגרמנים הם מומחים גדולים. אנחנו אימצנו בשמחה את העוגייה המשולשת ואצלנו, ההונגרים חובבי הפרג, אזני המן במילוי פרג מתפצפץ הם חגיגה גדולה.

לבצק:

  • 200 גר’ חמאה,
  • 150 גר’ אבקת סוכר,
  • 3 חלמונים
  • 3 כוסות קמח.

* אם זה עם מילוי פרג – כדאי להוסיף גרידת לימון לבצק

* אפשר לשים 2 כפות אבקת קקאו ולצבוע את הבצק בצבע שוקולד.

………………………………………………………………….

למילוי פרג

  • 200 גר’ פרג (טחון או לא לבחירתכם)
  • 1 כוס סוכר.
  • קליפת לימון או תפוז מגוררת דק דק.
  • 1/2 כוס מיץ תפוזים או חלב.
  • 25 גר’ חמאה.
  • חופן צימוקים נדיב.

מבשלים את הכל בסיר על אש קטנה סביב 10 דקות עד שכל התערובת מתגבשת למעין ממרח. חשוב לערבב כל הזמן.

מצננים את התערובת וממלאים את עיגולי הבצק. אם בכל זאת התערובת דלילה מידי – אפשר להוסיף מעט פירורי ביסקוויטים או עוגה. אבל מעט מעט כדי שהמלית לא תאבד את הלחות שלה.

………………………………………………………………….

אופן ההכנה:

מכניסים את כל החומרים למעבד המזון ומעבדים לכדור בצק. עוטפים בניילון ושמים במקרר לשעה.

מרדדים את הבצק על משטח מקומח לעלה דק (לא דק מידי שלא ישבר) וקורצים עיגולים בעזרת חותכן / פורמה / כוס. במרכז כל עיגול שמים כפית מהמלית ומקפלים את העיגול למשולש.

בתבנית מרופדת בנייר אפיה לסדר את האוזניים ולהכניס לתנור בחום של 180 מעלות לרבע שעה בערך.

האוזניים צריכות להיות אפויות אבל לא כהות(!). אחרי שהאוזניים מצטננות (ואצלי דווקא ההצטננות מתחילה מהאף ..)  כדאי לאבק באבקת סוכר.

למי שלא בעינייני טרחה יתרה, אפשר לקצר דרך ולמלא ב:

  • ממרח תמרים עם אגוזים וקינמון.
  • קוביה/מטבע שוקולד.
  • ממרח/חתיכת חלבה.

………………………………………………………………….

מקוש טסטה:

המקוש טסטה – "איטריות בפרג" בהונגרית, היא עבורי מנה של ילדות: מנחמת, חמימה ובעיקר – טעימה. קלה להכנה ותמיד מפתיעה במשלוח המנות.

אופן ההכנה:

  • 1 חב’ איטריות ביצים של אסם (יש הנשבעים במרובעות ויש שאוהבים את הקלאסיות. שתיהן יצלחו).
  • 25 גר’ חמאה
  • 2 כפות סוכר
  • 2 כפות פרג.

מכינים את האיטריות עפ"י ההוראות  ומסננים

מעבירים לקערה את האיטריות המסוננות מערבבים את החמאה, הסוכר והפרג. אוכלים מייד

………………………………………………………………….

לא קשור לכלום אבל אני חייבת:

פרג הוא תבלין שמקשט היטב כל רוטב ויניגרט: הכיני את הויניגרט האהוב עלייך והוסיפי 2 כפות גדושות פרג. הוא צובע יפה כל סלט ירוק והולך נהדר גם עם תוספת של מיץ תפוזים לוויניגרט.

בפינפונים:

מצרפת באהבה למשלוח של אושרית גם בקבוק קאווה CRISTALINO (קרה קרה) שקניתי ב"דרך היין", שהרי בפורים חובה לשתות עד אבדן ההכרה לפחות.

ומה אושרית תגיד? היא תוותר על אזני ההמן והאטריות ותפנה במיידית ללגימת הקאווה, עד שיעלה לה החיוך האדיוטי השכרותי על הפנים, והיא תתחיל לעשות חיקויים של ריטה.

טוב, הולכת לשים מסיכת אבוקדו על הפנים, הרי זה פורים (-:

………………………………………………………………….

צילומים:
בגוף הכתבה: הבוחשות
תמונה גדולה:

http://www.flickr.com/photos/smadars/ / CC BY-NC 2.0