פומפידו, ערק וסיגריה

יובל רוזנן, השף שעומד מאחורי קייטרינג פומפידו מכין קופסאות תכשיטים של אוכל. יקר, אבל מבטיח סגירת עסקאות

אתמול שתינו את כל אחר הצהריים. אני, הצלם ובקבוק ערק מחתרתי. ממזר גדול הערק הזה, שהבקבוק שלו חף מעיטורים או פיתוחים, רק מדבקה לבנה עליה כתוב בשחור שהוא מחתרתי, ושיש בו 40% אלכוהול. במעדניה ממנה קניתי אותו לא מגלים מי היצרן. שיווק מסתורי הולך מצוין עם המשקה הזה, שהולך מצוין עם הקיץ.

ישבנו מול שתי קופסאות מלאות תכשיטים של אוכל. הזמנתי אותן לפני שלושה ימים מהאתר של יובל רוזנן, השף שעומד מאחורי קייטרינג פומפידו, שמכין מנות בגודל של ביס, מין שירות כיבוד לישיבות ואירועי קוקטייל שמגיע בקופסאות קרטון כמו בונבוניירה מהודרת. הטריק הוא לתזמן את הגעת האוכל לשעת האכילה. ככה הפריכות של הבצק לא תאבד ברוח, ומיני ירקות ורטבים לא יתכווצו מקור במקרר.

שלום למרלן דיטריך

כשנפתחת הקופסה, יופיו של אוכל מעוצב מנשק את העיניים ומדליק את הדימיון, וכשמחתרתי מתרוצץ בדם, זה עובד עוד יותר חזק אפילו. וכשהתמלא הפה במיני ניסואז, התחלתי לראות סרטים. ובדמיוני הקופסה אחוזה ביד עם כפפה, מסתובבת בין אורחים בקוקטייל מוצי פוצי, ומרלן דיטריך מכניסה לפה ביס של תפוח אדמה מיניאטורי שהוסב לסירה, קליפתו טוגנה לאיטה עד שהשחימה, ובתוכו שטים נתח מלבו של ארטישוק קטן, חתיכת טונה שנכבשה בעדינות, וצלף – וכולם מתחברים בפה היפה של דיטריך לביס מושלם.

הרמנו לחיי הדיווה עוד כוסית של ערק, אפילו שדיטריך הכי שמפניה שיש, והמשכנו למישמש מיובש ממולא סלט בקר, ואחריו לפחזנית קטנטונת מלאה במוס כבד מתקתק.

עכשיו מונחת הקופסא על שולחן ישיבות ארוך מעץ מלא. מרלון ברנדו שולח יד עם טבעת יהלום, לוקח שיפוד בו נעוץ שרימפ שנשלק לא מזמן, והוא מחבק חתיכת פרשוטו וכדור מלון. הפרי מיותר לוחש ברנדו. הוא צודק, אומר הצלם ואני מהנהנת. כדור המלון גונב את ההצגה ליופי של קריסטל, זן מקומי, שמוצאו כנראה מזן יפני, שחדר לאזור דרך תעלת סואץ והתפתח לתפארת. אני משוגעת על הקריסטל בעיקר כשהוא מתפוצץ ככה מטריות ומבושל בול בזמן, בלי לאבד עסיסיות.

אוכל מיניאטורי

רוזנן הוא שף עם הרבה ניסיון במסעדות כוכבים בצרפת, ועבר במטבחי קייטרינג מובילים בארץ. במעדניית Flo בפריז הוא נדלק על האוכל המיניאטורי, על מנות משופדות בקיסם, על ביסים מעורסלים בקן מבצק או תפוח אדמה. אוכל שנרקח בקצות האצבעות, בסבלנות, בדקדקנות. שם למד להכין מיני מרמלדות מפירות טריים, עוגות שוקולד ומרצפן, ולהקפיד בחומרי הגלם אפילו שהכל בא בקטן, קטן. יד השף מורגשת בקופסאות האלה כל הזמן, לא רק בוועדת הקישוט, אלא בעיקר בבחירת חומרי הגלם ובטכניקה.

כמו הסצנות שרצו לנו בראש, גם האוכל נצמד לקלסיקות, בביצוע שעושה את החשק לרוץ ולספר לחבר'ה. עוד כוסית ערק שלחה אותנו לקופסת הקינוחים, כדי שיעלו את רמת הסוכר בגוף. מצאנו שם מרמלדות מפירות טריים, שמוציאות שם טוב לממתק, עוגות שוקולד קטנות עם מרציפן ומאפה פילו עם קרם ברולה. אני השתגעתי מהביס הזה. הצלם אמר שחסר לו קרם. יש מספיק אמרתי לו. על מה את מדברת? חסר! ואז הוא ניסה שוב, והסביר שזה הכל עניין של זווית. אם מכניסים את הביס כשהבצק נכנס ראשון זה עובד בול. ההיפך זה לא הולך. באותו הרגע, כמו בסרט רע במיוחד הדלקתי סיגריה. סירחון נוראי עלה בחדר ובתוך הפה. הוא צודק במאה אחוז. זה הכל עניין של כיוון. אם מכניסים את הפילטר לפה זה עובד. ההפך זה לגמרי לא הולך.

פנטזיית האוכל של פומפידו היא לא זולה. עשרה אנשים מנשנשים אגב סגירת עסקה ישלמו 550 ש"ח כולל מע"מ והנאה.

[youtube qYS0Az8XYng nolink]

» קייטרינג פומפידו

מתוך הבלוג הילה אלפרט באה ליהנות.