צליאק. רוב מי שקורא את המילה הזאת יודע לפחות במעורפל על מה מדובר. כן, אלו שלא אוכלים גלוטן, אלו שאוכלים לחם מיוחד ומאכלים שמצוין עליהם במפורש ללא גלוטן. בפוסט הבא הייתי רוצה להכניס אתכם לעולמם של חולי הצליאק.
למה? בעיקר כדי שלא אאלץ להסביר את עצמי שוב בכל מקום שאוכלים בו.
כדי שאנשים ידעו שקיימים חולים שאסור להם, אסור בתכלית האיסור, לאכול גלוטן, אפילו לא שאריות מזעריות של גלוטן. כדי שבמסעדות לא יתסכלו עליי בעין עקומה אם אני מבקשת לשמור על סביבת הכנת אוכל נקייה וסטרילית.
אז הנה עשרה דברים שלא ידעתם על מחלת הצליאק:
- המחלה נובעת מרגישות לחלבון בגלוטן שנמצא בחיטה, שעורה ושיפון ולכן נקראת בעברית "דגנת".
- מקור השם הלועזי של המחלה הוא ממילה ביוונית שפירושה "של הבטן" בשל כאבי הבטן שהם חלק מהתסמינים. שמה הקודם בעברית היה "כרסת".
- זאת מחלה אוטואימיונית בה מערכת החיסון תוקפת את תאי הגוף עצמם, את רקמת המעי הדק.
- חשיפה לגלוטן בחולים יוצרת דלקת במעי הדק ונזק בספיגת רכיבי התזונה.
- גורמי המחלה לא ברורים לגמרי, אך יש מרכיב גנטי.
- ההערכה היא שמספר החולים גבוה בהרבה משיעור המאובחנים במחלה.
- למה? כי המחלה מופיעה במגוון רב של צורות, התסמינים מגוונים ומשתנים בין החולים ולכן כל כך קשה לאבחנה. זאת הסיבה שצליאק מכונה "מחלת אלף הפנים".
- כדי לאבחן צליאק בהצלחה יש צורך בצריכה סדירה ומתמשכת של גלוטן עד תום תהליך האבחון אחרת האבחנה עלולה לפספס חולים.
- בין התסמינים הקלאסיים (רשימה חלקית): כאבי בטן, נפיחות בטנית, אנמיה, עצירות, שלשול, עייפות קומה נמוכה, ירידה במשקל, תת משקל ועיכוב בהתפתחות המינית.
- הטיפול היחידי הקיים לצליאק הוא הימנעות מוחלטת מגלוטן לכל החיים. זהו. בלי תרופות בלי כלום. רק תזונה. אציין רק שאי שמירה על דיאטה מעלה את הסיכון למחלות אחרות.
כדי להכניס אתכם קצת יותר לעולמי- זה אומר בפועל שיש כאן עיסוק מתמיד בתזונה.
מצד אחד, אסור לי לאכול הרבה דברים. מצד שני, אני חייבת לאכול טוב, להקפיד על תזונה מאוזנת.
ועדיין, הספיגה של רכיבי המזון לא מספקת ומתגלים חסרים, כך גם קרה אצלי.
אני נוטלת תוספים של ברזל, B12 , חומצה פולית, סידן וויטמין D. לאחרונה הפסקתי עם הזריקות של הb12 ועברתי ליטול את התוסף של סולגאר למציצה. אין כל ספק שהעדפה האישית שלי היא לכסניה בטעם דובדבן על פני דקירה, אבל מה שהיה יותר חשוב לי היה שהלכסניות שלהם אפקטיביות כמו הזריקות. מבדיקה שעשיתי הבנתי שהן היחידות שהוכחו מחקרית כבעלי ספיגה מהירה ואפקטיבית. מה שחשוב זה להיות במעקב קבוע על המדדים ולבצע בדיקות דם (בלי לדחות!).
זה היה ניסיון קצר ותמציתי בעצם לבקש קצת יחס בשמי ובשמם של חולי הצליאק.
נכון, זאת טרחה וזה דורש תשומת לב אבל עם הקפדה על התזונה המתאימה והשלמת החסרים התזונתיים, נוכל, אני וכל יתר החולים, ליהנות מאיכות חיים ובריאות כמו כולם.
